בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב
בספר שמות, פרשת תצווה:
[שמות כט לז] שִׁבְעַת יָמִים, תְּכַפֵּר
עַל-הַמִּזְבֵּחַ, וְקִדַּשְׁתָּ, אֹתוֹ; וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים,
כָּל-הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ.
[תרגום אונקלוס] שִׁבְעָא יוֹמִין,
תְּכַפַּר עַל מַדְבְּחָא, וּתְקַדֵּישׁ, יָתֵיהּ; וִיהֵי מַדְבְּחָא קֹדֶשׁ
קֻדְשִׁין, כָּל דְּיִקְרַב בְּמַדְבְּחָא יִתְקַדַּשׁ.
[תרגום יונתן] שׁוּבְעָא יוֹמִין תְּכַפֵּר עַל מַדְבְּחָא וּתְקַדֵּישׁ
יָתֵיהּ וִיהֵי מַדְבְּחָא קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין כָּל דְּיִקְרַב בְּמַדְבְּחָא
יִתְקַדֵּשׁ מִן בְּנֵי אַהֲרן בְּרַם מִן שְׁאַר עַמָּא לֵית אֶפְשַׁר לְהוֹן
לְמִקְרַב דִּלְמָא יִתּוֹקְדוּן בְּאֵשָׁא מְצַלְהֲבָא דְנָפִיק מִן קוּדְשַׁיָא:
א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י
במדינות – שמות דף 360]):
"שבעת
ימים תכפר על
המזבח
וקדשת
אותו,
והיה
המזבח קודש
קדשים,
כל
אשר
יגע
בהמזבח
מבני
אהרן יקדש,
אך (הזר) מן שאר העם אי אפשר להם לנגוע,
פן ישרפו באש לוהטה אשר יוצא מן קודש הקדשים."
-
תרגום יונתן מוסיף בְּרַם מִן
שְׁאַר עַמָּא לֵית אֶפְשַׁר לְהוֹן לְמִקְרַב דִּלְמָא יִתּוֹקְדוּן בְּאֵשָׁא
מְצַלְהֲבָא דְנָפִיק מִן קוּדְשַׁיָא:
שבעברית אך (הזר) מן שאר העם אי אפשר להם לנגוע,
פן ישרפו באש לוהטה אשר יוצא מן קודש הקדשים.
מעניין, אולי, שכאן תרגום יונתן לא
משתמש במילה וְחִילוֹנֵי כמו בפסוק הקודם [שמות כט לג] אלא בביטוי שְׁאַר
עַמָּא שתורגם לעברית (הזר) מן שאר העם (ישראל). לכן, יכול להיות שהמילה חִילוֹנֵי היא
זר, לא מן עם ישראל. לכן, אולי, גם המובן של המילה חילוני שבעברית העכשווית
לא מתאימה למובן שמייחסים לה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה