וַיֹּאמֶר יְהוָה, לֹא-יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ו ג] וַיֹּאמֶר יְהוָה, לֹא-יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.

[תרגום אונקלוס] ואמר ה', לא יתקיים דרא בישא הדין קודמיי לעלם, בדיל דאינון בסרא, ועובדיהון בישין; ארכא יהיב להון, מאה ועסרין שנין אם יתובון.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר יְיָ בְּמֵימְרֵיהּ לָא יִתְדְנוּן כָּל דָרַיָא בִּשַׁיָא דַעֲתִידִין לְמֵיקָם בְּסֵדֶר דַיָנַיָא דְדָרָא דְמַבּוּלָא לְמוֹבְדָא וּלְמִשְׁתֵּיצֵי מִגוֹ עַלְמָא הֲלָא יְהָבִית רוּחַ קָדְשִׁי בְּהוֹם מִן בִּגְלַל דִי יַעֲבְדוּן עוֹבָדִין טָבִין וְהָא אַבְאִישׁוּ עוֹבָדֵיהוֹן הָא יְהָבִית לְהוֹן אַרְכָּא מְאָה וְעַשְרִין שְׁנִין מִן בִּגְלַל דְיַעֲבְדוּן תְּתוּבָא וְלָא עָבָדוּ: 

א' פירוש רש"י:

לא ידון רוחי באדם - לא יתרעם ויריב רוחי עלי בשביל האדם:

לעולם - לאורך ימים. הנה רוחי נדון בקרבי אם להשחית ואם לרחם, לא יהיה מדון זה ברוחי לעולם, כלומר לאורך ימים:

בְּשַׁגַּם הוא בשר - כמו בשֶגם, כלומר בשביל שגם זאת בו שהוא בשר, ואף על פי כן אינו נכנע לפני, ומה אם יהיה אש או דבר קשה. כיוצא בו (שופטים ה ז) עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה", כמו שֵקמתי. וכן (שופטים ו יז) שָׁאַתָּה מְדַבֵּר עִמִּי", כמו שֶאתה, אף "בשַׁגם" כמו בשֶגם:

והיו ימיו וגו' - עד מאה ועשרים שנה אאריך להם אפי, ואם לא ישובו אביא עליהם מבול.

ואם תאמר משנולד יפת עד המבול אינו אלא מאה שנה?

אין מוקדם ומאוחר בתורה, כבר הייתה הגזירה גזורה עשרים שנה קודם שהוליד נח תולדות, וכן מצינו בסדר עולם (פרק כח)

יש מדרשי אגדה רבים ב"לֹא יָדוֹן", אבל זה הוא צחצוח פשוטו:

ב' תרגומים מוסיפים למקרא.

ג' תרגום אונקלוס לעברית (תרגום שלי J ):

"לא יתקיים הדור הרע הזה לפני (לפני פני) לעולם, בגלל שהם בשר (ודם ? J ) , ומעשיהם רעים. אתן להם ארכה, מאה ועשרים שנים, אם ישובו (שיעשו תשובה).

ד' תרגום יונתן לעברית (תרגום שלי J ):

"ואמר ה' באומרו, לא יתדיין כול הדור הרע שעתידים לעמוד בסדר דיינים של דור המבול, להיאבד ולהיכרת מן העולם, אם לא נתתי רוח קודשי בהם, בגלל שיעשו מעשים טובים. ואם ירעו מעשיהם, הרי אתן להם ארכה מאה ועשרים שנים כדי שיעשו תשובה, ולא עשו (יאבדו)."

ה' לעניות דעתי, התרגומים מסבירים את המקרא: הקב"ה נותן עוד הזדמנות לאנושות להינצל מן המבול ומן הכריתה, אם יעשו תשובה ממעשיהם הרעים. ואם לא, יבוא המבול, ותיכרת האנושות. הארכה היא 120 שנה.

-          אולי, יש כאן ביטוי לבחירה החופשית של האדם. גורל האדם נקבע על ידו עצמו, לפי מעשיו, לפי הבחירה החופשית שלו, של האדם עצמו. בוודאי, קיימת הבחירה של תשובה, ותיקון המעשים.