צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה,

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

כתוב בספר בראשית, פרשת נח:

[בראשית ו טז]  צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ. 

[תרגום אונקלוס]  ניהור תעביד לתיבתא, ולאמתא תשכללינה מלעילא, ותרעה דתיבתא, בסטרה תשווי; מדורין ארעאין תניינין ותליתאין, תעבדינה. 

[תרגום יונתן] אִיזֵל לְפִישׁוֹן וְסַב מִתַּמָן יוֹהֲרָא וְתִשְׁוִנֵיהּ בְּתֵיבוּתָא לְאַנְהָרָא לְכוֹן וּלְגַרְמִידָא תְשֵׁצִינֵיהּ מִלְעֵיל וְתַרְעָא דְתֵיבוּתָא בְּצִטְרָא תְשַׁוֵי מְדוֹרִין תַּתָּאִין תִּנְיָנִין וּתְלִיתָאִין תַּעַבְדִינֵהּ:

א' תרגום יונתן לעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 73]):

"לך לנהר פישון וקח משם היוה׳׳ר (מאוד), ותשימנו לחתיבה להאיר לכם וכו׳."

ב' כתוב גם באותו ספר, בהמשך ([שרת"י במדינות – בראשית דף 73]):

"בספר אהבת יונתן מוסיף: שצוה לו לילך אל נהר פישון לקחת משם מאור, כי שם הבדולח ואבן השהם, (כדכתיב לעיל [בראשית ב יא-יב]. והביא מדרש אגדא, וז״ל: צוהו הקב״ה שיכניס עמו מרגלית שתהא מאירה להם כנהרים, מפני שהיתה התיבה חשוכה, עכ״ל. והיא דעת ר״ל בבר״ר, סי׳ יב: כל י״ב חודש שהיה נח בתיבה, לא היה צריך לא לאור החמה ביום, ולא לאור הלבנה בלילה, אלא מרגלית היה לו והיה תולה אותה וכוי, ונ״ל, שסובר ר״ל כמ״ד (בירושלמי פסחים פ״ג), דהמזלות שמשו כל י״ב חודש של המבול. ואם כי היה לו לנח חלון, והיה יכול לראות אור החמה והלבנה בעד החלון, (מ״מ לא הסתכל)" .

ג' תרגום יונתן לעברית, כול הפסוק (שאר התסוק, התרגום שלי J ):

" לך לנהר פישון וקח משם היוה׳׳ר (מאוד), ותשימנו לחתיבה להאיר לכם. ולאמה תרכיב מלמעלה, ושער של התיבה בצידה תשלים, מדורים תחתונים שניים, ושלישיים תעשה אותם. "

-          סוף תרגום יונתן לפסוק זה דומה למקרא.

ד' פירוש רש"י:

צהר - יש אומרים: חלון. ויש אומרים: אבן טובה המאירה להם

ואל אמה תכלנה מלמעלה - כסויה משופע ועולה עד שהוא קצר מלמעלה ועומד על אמה, כדי שיזובו המים למטה:

בצדה תשים - שלא יפלו הגשמים בה:

תחתים שנים ושלשים - שלוש עליות זו על גב זו: עליונים לאדם, אמצעים למדור בהמה, תחתיים לזבל

ה' לפי חז"ל, התיבה הייתה סגורה ומבודדת לגמרי מהעולם החיצון. אבן הצהר היה מאיר בתוך התיבה ללא צורך לפתוח חלון או פתח, כדי לקבל אור השמש.

לכן, אולי זה מסביר למה נח ובני משפחתו לא עזרו לאנשים הטובעים סביבם, ולא הצילו אותם. התיבה הייתה סגורה לחלוטין.

אפשר אולי לשאול, למה הקב"ה מחליט כך? יכול להיות, כדי להקל על נח. נח עשה מה שהקב"ה אמר לו, וזהו. נח לא היה אחראי או אשם.

אפילו שבתלמוד, כול אחד אחראי על מעשיו, יכול להיות כתוצאה של הבחירה החופשית. לכן, גם נח אחראי על מעשיו, אפילו שהקב"ה מחליט ואומר לו, לנח, מה לעשות.

יכול להיות שפרט זה מבדיל בין נח לבין אברהם אבינו, שביקש מהקב"ה מחילה ורחמים על תושבי סדום ועמורה. לכן, אמרו חז"ל, אם נח היה חי בדורו של אברהם אבינו, נח כבר לא היה נקרא צדיק!

ו' אפשר אולי לשאול, מה התהליך שדרכו הצהר האיר שנה שלמה אור מספיק גדול כדי להאיר תיבה שלמה?

יכולים להיות כמה תירוצים:

-          תהליך של אנרגיה גרעינית. הצהר מכיל חומר גרעיני שמספק את האנרגיה שהופכת לאור. במקרה זה, אפשר לשאול, הקרינה הגרעינית לא הזיקה לתושבי התיבה, נח ובני משפחתו, וגם הבהמות והחיות שבתיבה? אין לי תשובה.

-          תהליך של מצבר חשמלי, שאוגר אנרגיה חשמלית. אנרגיה חשמלית הופכת בהדרגה לאור. במקרה זה, אין סכנה לקרינה מזיקה כול שהי.

-          תהליך של חומר פלואורסצנטי (פולט קרינה אלקטרומגנטית, ממיר קרני חומר בקרניים אלקטרומגנטיות) . גם במקרה זה יש קרינה מזיקה, אבל פחות משל חומר גרעיני. אבל, גם האנרגיה שבחומר פלואורסצנטי היא הרבה יותר קטנה מאשר אנרגיה בחומר גרעיני (לאותה יחידת משקל).

לעניות דעתי, יכול להיות שזה אבן הצהר, אבן שכוללת חומר פלואורסצנטי.