כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה, אָנֹכִי מַמְטִיר עַל-הָאָרֶץ

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת נח:

[בראשית ז ד]  כִּי לְיָמִים עוֹד  שִׁבְעָה, אָנֹכִי מַמְטִיר עַל-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה; וּמָחִיתִי, אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, מֵעַל, פְּנֵי הָאֲדָמָה.

[תרגום אונקלוס]  ארי לזמן יומין עוד  שבעא, אנא מחית מטרא על ארעא, ארבעין יממין, וארבעין לילוון; ואמחי, ית כל יקומא דעבדית, מעל, אפי ארעא. 

[תרגום יונתן] אֲרוּם הָא אֲנָא יָהִיב לְכוֹן אַרְכָּא שׁוּבְעָא יוֹמִין אִין יְתוּבוּן יִשְׁתְּבַק לְהוֹן וְאִין לָא יְתוּבוּן לִזְמַן יוֹמִין תּוּב שׁוּבְעָא אֲנָא מָחִית מִטְרָא עַל אַרְעָא אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילְוָן וְאֵישֵׁיצֵי יַת כָּל גְוִיַת אֵינַשׁ וּבְעִיר מִן אַרְעָא:

א' לעניות דעתי, תרגום אונקלוס דומה למקרא.

ב' תרגום יונתן מוסיף, ובעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 75]):

"כי הנה אני נותן לכם ארכה שבעה ימים, אם ישובו יימחל להם. ואם לא ישובו, לזמן ימים עוד שבעה, אני מוריד מטר על הארץ מ׳ יום ומ' לילה, ואמחה את כל גוף אדם ובהמה מן הארץ"

ג' תרגום יונתן מתרץ את המקרא:

-          ארכה שבעה ימים

-          עיקרון הבחירה החופשית אם ישובו יימחל להם .

-          אולי, יש כאן רמז שאין להתייאש,  אפילו רגע לפני הגזירה, אפשר ויש לפעול כדי לדחות אותה.