בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת
דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה
אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר
בראשית, פרשת נח:
[בראשית
ז ז] וַיָּבֹא נֹחַ, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי-בָנָיו אִתּוֹ--אֶל-הַתֵּבָה:
מִפְּנֵי, מֵי הַמַּבּוּל.
[תרגום
אונקלוס] ועאל נוח, ובנוהי ואיתתיה ונשי בנוהי עימיה--לתיבתא: מן קודם, מי
טופנא.
[תרגום
יונתן] וְעַל נחַ וּבְנוֹהִי וְאִינְתְּתֵיהּ וּנְשֵׁי בְנוֹי עִמֵיהּ לְתֵיבוּתָא
מִן קֳדָם מוֹי דְטוּבְעָנָא:
א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.
ב' מעניין אולי פירוש רש"י:
נח
ובניו - האנשים
לבד והנשים לבד, לפי שנאסרו בתשמיש המטה, מפני שהעולם היה שרוי בצער:
מפני
מי המבול - אף נח מקטני אמנה היה, מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול, ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים:
ג' כתב רש"י מפני שהעולם היה שרוי בצער .
אבל,
כתבתי בפסוקים קודמים:
[בראשית ה ד] וַיִּהְיוּ
יְמֵי-אָדָם, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-שֵׁת, שְׁמֹנֶה מֵאֹת, שָׁנָה; וַיּוֹלֶד
בָּנִים, וּבָנוֹת.
יכול להיות שרמז הפסוק
הוא קיום המצווה 'פרו ורוו'. אפשר אולי להגיד, אפילו בכול תנאי, אפילו שכבר
נולד שת, ששמנו תמשיך האנושות.
[בראשית ה י] וַיְחִי אֱנוֹשׁ,
אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-קֵינָן, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה;
וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.
כתוב במקרא וַיּוֹלֶד
בָּנִים, וּבָנוֹת ואולי יש רמז כאן: לא לפרוש מן החיים, וכנראה בשום תנאי,
בשום מחיר.
מספרים על חתונות
ולידות בקהילות היהודיות באירופה, בזמן הנצים יימח שמם. כנראה היה דבר נכון ביותר,
עם כול הקושי, ועם כול הצער.
ד' לכן, יכול להיות עוד
תירוץ, שהפרישה הייתה בגלל קשיי החיים בתיבה. זכור לנו שבמדבר, בדרך ממצריים לארץ
ישראל, בני ישראל לא קיימו מצוות ברית מילה. חז"ל אומרים בגלל קשיי החיים
במדבר.
תירוץ נוסף, אולי בגלל
תעמי צניעות. כנראה המקום בתיבה היה צפוף ביותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה