גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה,

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

  

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת נח:

[בראשית ז ג] גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה, זָכָר וּנְקֵבָה, לְחַיּוֹת זֶרַע, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.

[תרגום אונקלוס] אף מעופא דשמיא שבעא שבעא, דכר ונוקבא, לקיימא זרעא, על אפי כל ארעא.

[תרגום יונתן] בְּרַם מִן צִפְּרֵי שְׁמַיָא שׁוּבְעָא שׁוּבְעָא דְכַר וְנֻקְבָא לְקַיָימָא מִנְהוֹן זַרְעָא עַל אַרְעָא: 

א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

ב' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 75]):

"גם מן צפרי שמים (תקח) שבעה שבעה זכר ונקבה לקיים מהם זרע על פני כל הארץ . "

-          באותו ספר מסבירים על ההבדל בין התרגומים: מעופא בתרגום אונקלוס אבל צִפְּרֵי בתרגום יונתן :

"דע שפירוש המתרגם שונה הוא מהא דתרגם האונקלוס: ״אף מעיפא דשמיא״. ובקונטרס פניני התרגומים כאן העיד, וז״ל: והנה לעיל (א כ,כא,כב) מתרגם ״עוף״ - עופא. וכן (שם, כו־כה) שכתב רש״י: בטהורים הכתוב מדבר. ולכן אין הכוונה לעופות בכללות, הכולל גם עופות טמאים, אלא רק עופות טהורים, ולהם קורא ציפורים, כציפורי מצורע (הטהורים), עכ״ל."

-          גם רש"י מפרש בדומה לזה:

גם מעוף השמים וגו' - בטהורים הכתוב מדבר ולמד סתום מן המפורש