אַךְ-בָּשָׂר, בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב ספר בראשית, פרשת נח:

[בראשית ט ד] אַךְ-בָּשָׂר, בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ.

[תרגום אונקלוס] ברם בסרא, בנפשיה דמיה לא תיכלון.

[תרגום יונתן] בְּרַם בִּשְרָא דְתָלִישׁ מִן חַיוּתָא חַיָא בִּזְמַן דִבְנַפְשֵׁיהּ בֵּיהּ אוֹ דְתָלִישׁ מִן חַיוּתָא נְכִיסְתָּא וְעַד דְלָא נַפְקָא כּוֹלָא נִשְׁמָתָא לָא תֵיכְלוּן:

א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

ב' תרגום יונתן בעברית (תרגום שלי J ):

"אבל, בשר שתלוש מן חיה שחיה, בזמן שנפשה בה. או (בשר) תלוש מן חיה שנשחטה, ועוד לא יצאה כול נשמתה. לא תוכלו."

ג' פירושים לפסוק זה:

-          רש"י:

בשר בנפשו - אסר להם אבר מן החי כלומר כל זמן שנפשו בו לא תאכלו הבשר

בנפשו דמו - בעוד נפשו בו

בשר בנפשו לא תאכלו - הרי אבר מן החי ואף בנפשו דמו לא תאכלו הרי דם מן החי

-          רמב"ן:

אך בשר בנפשו דמו - כתב רש"י בעוד נפשו בו בשר בנפשו לא תאכלו הרי אבר מן החי ואף דם לא תאכלו הרי דם מן החי אם כן יאמר בשר בנפשו ודמו לא תאכלו וזה כפי הפשט איננו נכון ולפי המדרש איננו אמת שלא נצטוו בני נח אלא על אבר מן החי כדברי חכמים (סנהדרין נט) לא על דם מן החי כדברי רבי חנינא בן גמליאל (שם) אבל פירושו אך בשר בנפשו שהיא דמו לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא.

ד' תרגום יונתן מפרש את הפסוק מבחינה מעשית. ציווי זה תקף לגבי כול בני נח, ז"א, לכול האנושות. לגבי היהודים, יש עוד מצוות מחמירות.

לעניות דעתי, ציווי זה היה חידוש עצום בזמן מתן התורה, ואפילו בזמנינו. ידוע יש שעושים מאכלי דג, כאשר תולשים את חתיכות הדג מן החי!