וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-נֹחַ, וְאֶל-בָּנָיו אִתּוֹ לֵאמֹר.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת נח:

[בראשית ט ח] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-נֹחַ, וְאֶל-בָּנָיו אִתּוֹ לֵאמֹר.

[תרגום אונקלוס] ואמר ה' לנוח, ולבנוהי עימיה למימר. 

[תרגום יונתן] וַאֲמַר יְיָ לְנחַ וְלִבְנוֹי עִמֵיהּ לְמֵימַר:

א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

ב' לפי הפסוק, הקב"ה מדבר עם, נח, ושלושת בניו ביחד. זה שונה מהדיבור של הקב"ה אל משה רבינו ע"ה, כאשר משה רבינו ע"ה מביא בהמשך את דברי הקב"ה אל אהרון, ואחר כך אל העם.

ג' גם המפרשים שמו לב לזה.

-          אבן –עזרא:

ויאמר אלהים אל נח ואל בניו - על ידי אביהם. ויש אומרים שארבעתם נביאים:

-          רמב"ן:

וטעם ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו - על ידי אביהם כי בניו לא היו נביאים ולא הגיע חם למעלת הנבואה וכן ויאמר ה' אל אחז (ישעיהו ז י) וכן ויאמר ה' אל משה ואל אהרן (שמות ז ח) כדברי רבותינו (ת"כ ויקרא א) אל משה אמר שיאמר לאהרן וכן פירש בסוף ויאמר אלהים אל נח (להלן פסוק יז).

ד' יכול להיות רמז לאופן התנהגות נכונה ותקינה: הקב"ה מדבר עם נח וגם עם בניו, כדי לעודד אותם, את בני נח, בהתנהגות טובה. הקב"ה סומך עליהם, ומראה זאת באופן מפורש, על ידי הדיבור שלו ישירות אליהם, ולא דרך אביהם, נח.