כתוב
בספר במדבר, פרשת פנחס:
[במדבר כו י] וַתִּפְתַּח
הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת קֹרַח בְּמוֹת הָעֵדָה בַּאֲכֹל הָאֵשׁ
אֵת חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ וַיִּהְיוּ לְנֵס.
[תרגום אונקלוס] וּפְתַחַת
אַרְעָא יָת פּוּמַּהּ וּבְלַעַת יָתְהוֹן וְיָת קֹרַח בְּמוֹתָא דִּכְנִשְׁתָּא
כַּד אֲכַלַת אִישָׁתָא יָת מָאתַן וְחַמְשִׁין גּוּבְרָא וַהֲווֹ לְאָת׃
[תרגום יונתן] וּפְתָחַת
אַרְעָא יַת פּוּמָהּ וּבְלָעַת יַתְהוֹן וְיַת קרַח כַּד מִיתוּ כְנִישַׁת
רַשִׁיעֵי כַּד אָכְלַת אֵישָׁתָא יַת מָאתָן וְחַמְשִׁין גוּבְרִין וַהֲווֹ לְנִיסָיוֹן:
א' תרגום יונתן בעברית
([שרת"י במדינות – במדבר דף 446]):
ותפתח הארץ את פיה, ותבלע
אותם ואת קרח, כאשר מתו עדת הרשעים, באכל האש את חמשים ומאתים איש, ויהיו לנסיון.
כתוב באותו הספר, ההסבר
הבא:
ולכן על עצמם שייך (רק)
לומר ״נסיון ובחינה״, ועל מחתותם שייך לומר ״ויהיו לאות״.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה