בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר
קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ
בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ
לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד
תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב
בספר בראשית, פרשת לך לך:
[בראשית יז יז] וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל-פָּנָיו, וַיִּצְחָק;
וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם-שָׂרָה,
הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד.
[תרגום
אונקלוס] ונפל אברהם על אפוהי, וחדי; ואמר בליביה, הלבר מאה שנין יהי ולד,
ואם שרה הבת תשעין שנין, תליד.
[תרגום
יונתן] וּנְפַל
אַבְרָהָם עַל אַנְפּוֹי וְתָמַהּ וַאֲמַר בְּלִבֵּיהּ הַלְבָר מְאָה
שְׁנִין יְהִי וָולָד וְאִין שָרָי הַבְּרַת תִּשְׁעִין שְׁנִין תּוֹלִיד:
[ירושלמי
(קטעים)] וְאִתְרְכִין אַבְרָהָם עַל אַפּוֹי וְתָמָה:
א'
תרגום יונתן בעברית
([שרת"י במדינות – בראשית דף 163]):
"ויפל
אברהם על פניו ותמה ואמר בליבו: (הייתכן) שלבן מאה שמה יולד זרע, והאם שרה הבת
תשעים שנה תלד."
ב'
תרגום אונקלוס דומה למקרא,
חדי
– שמח
ג'
תרגום יונתן וירושלמי (קטעים) כותבים וְתָמַהּ במקום
וַיִּצְחָק במקרא:
תְּמַהּ - תָּמַהּ
תמה
- (ת') תוהה, משתומם, מתפלא, משתאה, נדהם
ד'
תרגום ירושלמי (קטעים) כותב וְאִתְרְכִין במקום
וַיִּפֹּל במקרא:
וְאִתְרְכִין
– (כנראה) התרכך
כנראה
הכוונה דומה לזאת שבמקרא, אבל יכול להיות שביטוי הירושלמי (קטעים) רך, עדין,
ופואטי .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה