פירוש התורה - וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית טו יד] וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. 

[תרגום אונקלוס] ואף ית עמא דיפלחון בהון, דאין אנא; ובתר כין ייפקון, בקניינא סגי.

[תרגום יונתן] וְאוּף יַת עַמָא דְיִפְלְחוּן לְהוֹם דַיָין אֲנָא בְּמָאתָן וְחַמְשִׁין מָחָן וּמִן בָּתַר כֵּן יִפְקוּן לְחֵירוּתָא בְּנִכְסִין סַגִיאִין: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 147]):

"וגם את (התוספת והריבוי של) הגוי אשר יאנסו אותם (לשעבדם יותר מן הראוי) אני אדון ואשפוט במתאים וחמישים מכות, ואחרי כן יצאו לחרות ברכוש גדול."

ב' לעניות דעתי, חז"ל מתייחסים לפסוק זה כאל יציאת מצריים. אבל, גלות מצריים ויציאת מצריים לא הוזכרו בפסוק הקודם, על שעבוד עם ישראל. ואלה הן בבל, מדי, יון, ופרס.

-          על שעבוד בבל, אפשר אולי לתרץ פסוק זה. בבל נהרסה, ועם ישראל יצאו משם אל ירושלים ברכוש גדול שמלך פרס נתן להם, לבנות את בית המקדש השני.

-          על שעבוד מדי, אין לי תירוץ.

-          על שעבוד יון, גם מלכות יון נאלמה מן ההיסטוריה. יכול להיות שמלך הורדוס שהרחיב לתפארת את בית המקדש השני ואת ירושלים, השתמש ברכוש הגדול שנשאר ממלכות יון.

-          על שעבוד פרס, זה אולי אחרי חורבן בית המקדש השני, ואחרי הגעתם של המוסלמים לארץ ישראל.

ג' תרגום יונתן מוסיף בְּמָאתָן וְחַמְשִׁין מָחָן שבעברית במתאים וחמישים מכות . תוספת זאת כן מתקשרת עם יציאת מצרים.