פירוש התורה - וַיְהִי אַבְרָם, בֶּן-תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא יְהוָה אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי-אֵל שַׁדַּי--הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יז א] וַיְהִי אַבְרָם, בֶּן-תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא יְהוָה אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי-אֵל שַׁדַּי--הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים.

[תרגום אונקלוס] והוה אברם, בר תשעין ותשע שנין; ואתגלי ה' לאברם, ואמר ליה אנא אל שדיי--פלח קודמיי, והוי שלים. 

[תרגום יונתן] וַהֲוָה אַבְרָם בַּר תִּשְׁעִין וּתְשַׁע שְׁנִין וְאִתְגְלֵי יְיָ לְאַבְרָם וַאֲמַר לֵיהּ אֲנָא אֵל שַׁדַי פְּלַח קֳדָמַי וֶהֱוֵי שְׁלִים בְּבִשְרָךְ: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 159]):

"ויהי אברם תשעים ותשע שנים, וירא ה' אל אברם ויאמר לו: אני א-ל שד-י, עבוד לפני והיה שלם בבשרך."

ב' תרגום יונתן מוסיף וֶהֱוֵי שְׁלִים בְּבִשְרָךְ לעומת המקרא וֶהְיֵה תָמִים.

פירושו של רש"י מתאים לתוספת שבתרגום יונתן:

והיה תמים - אף זה צווי אחר צווי, היה שלם בכל נסיונותי. ולפי מדרשו, התהלך לפני במצות מילה ובדבר הזה תהיה תמים, שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום לפני (ב״ר שם ד). ד"א, והיה תמים, עכשיו אתה חסר ה' אברים, ב' עינים ב' אזנים וראש הגויה. אוסיף לך אות על שמך ויהיו מנין אותיותיך רמ"ח כמנין איבריך (תנחומא טז; נדרים לב):.

ג' יש אולי שאלה, למה הקב"ה עשה את התוספת כדי להוריד אותה במילה. 

המלבי"ם מתרץ:

"אפילו אדם צריך תקון, ועז"א התהלך לפני, כי תהיה שותף עמי במעשה בראשית להשלים ולתקן הכול, וראשית מעשיך והיה תמים להסיר המום והערלה שבגופך: "

יכול להיות שמילה היא סימן של הבחירה החופשית של אדם לעשות מצוות הקב"ה. אבל גם יש אולי שאלה: הבחירה היא של אבא ולא של התינוק עצמו שעליו עושים את המילה.

אלה לא שאלות פשוטות, אלא כנראה, חשבו חז"ל מאד ונתנו את התירוצים שנתנו, של הרמב"ם, ושאר החכמים.

יכול להיות עוד כמה תירוצים:

-          יכול להיות שהמילה היא כמו חיסון. גם בחיסון הבחירה היא של ההורים ולא של התינוק.

-          אם עושים מילה לתינוק גוי, ומגדלים אותו בדת משה, בגיל 13 על הילד להצהיר שהוא רוצה להיות יהודי. ז"א, לא כופים על הילד הגוי להיות יהודי, יש לו בחירה חופשית.

-          אבל, תינוק יהודי, שנולד לאם יהודייה, הוא יהודי עם או בלי ברית המילה. לכן, לא מדובר על בחירה חופשית במקרה של ברית מילה אצל תינוק יהודי. אלא, יותר דומה לקבלת חיסון, להכנת הכלי לקבלת העושר והאושר מהקב"ה.