וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ--אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ; יִשְׁפֹּט יְהוָה, בֵּינִי וּבֵינֶיךָ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית טז ה] וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ--אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ; יִשְׁפֹּט יְהוָה, בֵּינִי וּבֵינֶיךָ. 

[תרגום יונתן] ואמרת שריי לאברם, דין לי עלך--אנא יהבית אמתי לך, וחזת ארי עדיאת וקלית בעינהא; ידין ה', בינא ובינך.

[תרגום יונתן] וַאֲמַרַת שָרַי לְאַבְרָם כָּל עוּלְבָּנִי מִינָךְ דַהֲוִינָא רְחִיצָא דְתֶעֱבַּד דִינִי דַאֲנָא שַׁבְקִית אֲרַע וּבֵית אַבָּא וְעָלִית עִמָךְ לְאַרַע נוּכְרֵיתָא וּכְדוֹן בְּגִין דְלָא הֲוֵינָא יַלְדָא חֲרָרִית אַמְתִי וִיהַבְתָּהּ לְמִשְׁכּוֹב בְּעִיטְפָךְ וַחֲמַת אֲרוּם עַבְרִית וְיִתְבַּז אִיקְרִי בְּאַנְפָּהָא וּכְדוּן יִתְגְלֵי קֳדָם יְיָ עוּלְבָּנִי וְיִפְרוֹס שְׁלָמֵיהּ בֵּינִי וּבֵינָךְ וְתִתְמְלֵי אַרְעָא מִינָן וְלָא נִצְטַרָךְ לִבְנָהָא דְהָגָר בְּרַת פַּרְעה בַּר נִמְרוֹד דְטַלְקָךְ לְאַתּוּנָא דְנוּרָא:

[תרגום ירושלמי (קטעים)] וַאֲמַרַת שָרַי לְאַבְרָם דִינִי וְעוּלְבָּנִי מְסָרִין בִּידָךְ שְׁבָקִית אַרְעִי וּבֵית תּוֹלַדְתִּי וּבֵיתֵיהּ דְאַבָּא וַאֲתֵית לִי עִמָךְ בְּהֵמָנוּת שְׁמַיָא עַיְילִית עִמָךְ קֳדָם פַּרְעה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם וְקָדָם אַבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִפְלִישְׁתָּאֵי וַאֲמָרַת עֲלָךְ אֲחִי הוּא מִן בִּגְלַל דְלָא יִקְטְלוּן יָתָךְ וּכְדוֹן חַמִית דְלָא הֲוֵינָא מְעַבְּרָא נְסִיבִית הָגָר מִצְרֵיתָא אַמְתִי וִיהָבִית יָתָהּ לָךְ לְאִנְתּוּ וַאֲמָרִית הִיא תְלִיד וַאֲנָא אֵירַבֵּי מַה דְיַלְדָא דְאִתְבָּנֵי לְחוֹד מִינָהּ וַחֲמַת אֲרוּם עַבְּרַת וּבְזַיַית וְזָלַת יְקָרִי בְּאַפָּהּ וּכְדוּן יִתְגְלֵי יְיָ וִידוּן בֵּינִי וּבֵינָךְ וְיִתְמְלֵי רַחֲמִין עֲלַי וַעֲלָךְ וְיַפְרֵישׁ שְׁלָמֵיהּ בֵּינִי לְבֵינָךְ וְיִתְמְלֵי עַלְמָא מִינִי וּמִינָךְ וְלָא נִצְרוֹךְ לִבְנָהּ דְהָגָר מִצְרֵיתָא אַמְהָתָא דְהִיא מִן בְּנֵיהוֹן דְעַמְמַיָא דְזָרְקוּ יָתָךְ לְאַתּוּן נוּרֵיהוֹן דְכַשְדָאִין:

א' תרגום יונתן בעברית (תרגום שלי J ):

"ואמרה שרי לאברם, כול עלבוני ממך, שהייתי בטוחה שתעשה דיני, שאני עזבתי את הארץ ואת בית אבי, ועליתי אתך לארץ זרה (נוכרייה), ובגלל שלא הייתי יולדת, שחררתי שפחתי ונתתיה למשכב מיטתך (לעטוף), וראתה (הגר המצרית, השפחה) כאשר התעברה, ונקלה כבודי לפניה, ועתה יתגלה עלבוני פני ה', ויפרוש שלומו ביני ובינך, ותתמלא הארץ מאתנו (בלבד), ולא נצטרך לבניה של הגר בת פרעה בן נמרוד אשר השליכך לכבשן האש."

ב' תרגום יונתן בעברית שבספר ([שרת"י במדינות – בראשית דף 155]), לעניות דעתי, כולל יותר מאשר התרגום המילולי של תרגום יונתן:

"ותאמר שרי לאברם כול הביזיון וחסרון הכבוד מן הגר הוא בשבילך, אברהם, ועל ידיך, מצד אשר אתה חומס דבריך ממני, שאתה שומע בקלוני ושותק. שהייתי בוטחת בך אשר תעשה דיני עם שפחתי, לגעור בה, שלא תוציא מפיה דברים שהם לנגד כבודי, וזה מגיע לי מאתך, מצד שאני עזבתי ארצי ובית אבי ובאתי עמך אל ארץ נוכרייה, שאין לי שם שום גואל וקרוב אשר יעמוד בצדי לתבוע דיני ועלבוני. ועתה בשביל שלא הייתי יולדת, שחררתי שפחתי ונתתיה לשכב בחיקיך, ותראה (שפחתי) והרתה ונקלה כבודי ויקרי בפניה, ועתה יתגלה לפני ה' עלבוני, ויפרוש שלומו ביני ובינך, ותמלא הארץ מאתנו (בלבד), ולא נצטרך לבניה של הגר בת פרעה בן נמרוד, אשר השליכך לכבשן האש."

ג' תרגום בעברית של תרגום ירושלמי (קטעים) (תרגום שלי J ):

"ותאמר שרי לאברם, דיני ועלבוני מסורים בידיך, כאשר עזבתי ארצי ובית מולדתי וביתו של אבא, והלכתי לי עמך באמונת שמיים ועליתי עמך לפני הפרעה מלך מצרים, ולפני אבימלך מלך פלישתים,  ואמרתי עליך אחי הוא כדי שלא יהרגו אותך, וכאשר ראיתי שלא הייתי מעוברת, לקחתי את הגר המצרית חמתי, ונתתי אותה לך לאישה, ואמרתי היא תלד, ואני ארבה מה שהיא תלד ואיבנה ממנה, וראתה (הגר) כאשר התעברה, ונבזה ונקלה כבודי לפניה, ועתה יתגלה (עלבוני לפני) ה' וידון (ה) ביני ובינך, ויתמלא רחמים (אהבתו של ה') עלי ועליך, ויפרוש שלומו ביני ובינך,  ויתמלא העולם ממני וממך, ולא נצטרך לבנה של הגר המצרית השפחה, כאשר היא מבניה של העמים שזרקו אותך לכבשן האש

(באור) כשדים."

ד' הפסוק כולל טרגדיה אנושית, כפי שמסופר בקיצור במקרא, והרבה יותר בהרחבה בתרגום יונתן וירושלמי(קטעים): שרי עוזבת מולדתה ובית אביה עם אברם לארץ זרה, ארץ כנען. שרי סומכת על אברם, שתדאג לה בכול תנאי. יתר מזה, הם עוברים ביחד דרך ניסיונות קשים אצל פרעה מלך מצרים, ואצל אבימלך מלך פלישתים. אבל שרי לא יולדת. דבר זה מצער אותם מאד. כדי להקל על מצבם, שרי משחררת את הגר המצרית שפחתה ומביאה אותה לאברם, כך שהיא תלד לו ילדים. אבל הילדים יהיו בטיפולה של שרי, כגברתה של הגר. אבל הגד מרגישה עכשיו שהיא במעמד גבוה, יותר גבוה אפילו משרי גברתה. לכן, הגר שהייתה שפחתה של שרי קמה נגדה, מזלזלת בה בשרי, ובכבודה וביקרה. שרי רואה באברם כאחראי על המצב החדש, שאברם רואה ועושה כלום. לכן, שרי קוראת לאברם לדין בפני הקב"ה. אבל, בכול זאת, שרי רוצה שלום בית עם בעלה אברם, ויש לה תקווה שהקב"ה יעזור להם ויהיו להם ילדים שלהם, של שניהם. ילדים אלה ימלאו העולם, ולא יצטרכו עוד בילדיה של הדר. זה מדהים איך דרמה כזאת נכתבה בצורה כול כך תמציתית בשורה אחת במקרא.

ה' יש כמה רמזים שמקרא ובתרגומים:

-          שרי סומכת על הגר המצרית, למרות שהגר הייתה בתה של פרעה ונכדתה של נמרוד שזרק את אברם לכבשן האש. מתברר בדיעבד שזאת הייתה טעות. "התפוח לא נופל רחוק מהעץ".

אבל, גם לאה ורחל, נשות יעקב, היו בנותיהם של לבן הרשע.  ובכול זאת, מהן נבנה עם ישראל. וגם שפחותיהן ילדו ליעקב בנים מתוך עם ישראל.

יכול להיות שהגר הייתה נאמנה וטובה לאברם, כמו שגם לאה ורחל היו נאמנות וטובות ליעקב.

יותר מזה, על פי פירוש חז"ל, דמותה של קטורה המוזכרת אף היא כאשתו של אברהם היא הגר עצמה, שכונתה קטורה "על שם שנאים מעשיה כקטֹרת, ושקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם" [רש"י, בראשית, כ"ה, א'].

נפש האדם לא שחור או לבן, אלא יש הרבה גוונים של אפור בתוכו. ובמיוחד כאשר מעורבים כבוד, דיני אישות, ואולי גם ממון וכוח.

-          שרי פותחת את ליבה ואת צרותיה ביושר ובפתיחות מלאה לפני בעלה, אברם. היא לא רוצה להיפרד מנו. להפך, היא רוצה שלום בית, היא מנחמת את אברם שאולי הקב"ה יעזור להם, ויהיו ילדים משלהם. לעניות דעתי, זאת התנהגות למופת.