מה קורה עם המחשבות שלנו אחרי המוות?
א' אחרי
המוות, המוח של אדם מפסיק לעבוד, מפסיק לתפקד. הדבר דומה, אולי, למחשב שמתקלקל,
הכרטיס הראשי נשרף, הזיכרון אינו נגיש יותר, או מחשב שאינו יכול לקבל הספקת חשמל.
ב' תקלה במחשב,
או הפסקת עבודתו, יכולים לגרום נזק והפסד כלכלי, לפעמים גדולים מאד, לפי מה היה
התפקיד של המחשב שהתקלקל. דבר דומה אפשר אולי להגיד גם על מוח האדם: הפסקת עבודתו גורמת
נזק והפסדים, לאדם עצמו בוודאי, אבל גם לחברה האנושית בכללותה, על ידי עצם הפסקת
עבודתו, הפסד הזיכרון שבמוח האדם, הפסד הידע, החוכמה, הבינה שבמוח האדם. הפסד זה
לא שווה לכול אחד, אבל, לפעמים, הפסד זה יכול להיות עצום.
ג' שאלה
ראשונה: איך אפשר למנוע בזבוז עצום זה על ידי מוות של מוחות אנושיים? אם נמשיך
את המשל של המחשב, תקלה במחשב אפשר למזר על ידי גיבוי החומר שבמחשב, או תיקון
המחשב. במקרה של מוות המוח האנושי, אפשר לבצע גיבוי למוח האנושי? תיקון של המוח
האנושי כן אפשר לפעמים לבצע.
שאלה שניה: במקרה
של מוות המוח האנושי, מה קורה לכול הזיכרון, המחשבות, החוכמה, והבינה, שהיו במוח
עד רגע המוות?
ד' יש בזבוז
עצום של משבים על ידי מוות המוח האנושי. אבל, יכול להיות בזבוז כזה גם לפני המוות:
למשל, מחלות שזקנה, כמו אלצהיימר, תאונות.
גם במקרים אלה יש בזבוז עצום של משבים. גם כאן, איך אפשר לבצע 'גיבוי' למוח
האנושי? לעניות דעתי, במקרים אלה, של ירידה בתפקוד המוח האנושי, אבל בלי המוות,
השאלה מה קורה עם הכמות העצומה של מידע, חוכמה, ובינה, שהולכים לאיבוד ומתבזבזים,
שונה מאשר מקרה המוות, לפחות מבחינה רוחנית.
ה' יש בזבוז
עצום של משב המוח האנושי גם במצב של יציאה לגמלאות. אצל גמלאי, יכול להיות שהגוף
חלש יותר מאשר היה בימי הנערות, אבל המוח של גמלאי עובד מצוין ומכיל כמות עצומה של
ידע, חכמה, ובינה. לעניות דעתי, כאן הבזבוז לא קשור לירידה בתפקוד המוח האנושי,
אלא בגלל הפסקה פתאומית, בגלל סיבות פורמליות, אבל לא ענייניות, של גיל מסוים, הפסקה של השימוש במוח הגמלאי. כאן,
הפתרון והכיוון שונה לחלוטין מאשר מקרה הממות, וגם, במבט ראשון, הרבה יותר זול ופשוט.
לכן, שאלה שלישית: איך אפשר למנוע את הבזבוז של מוחות הגמלאים?
ו' יש, לפחות,
עוד כמה מקרים וצורות של בזבוז המוח האנושי: שימוש לא אופטימלי של המוח האנושי על
ידי מערכת ההשכלה, ומערכת לימודים לא אופטימליות. אם כול ילד היה לומד ומנצל בצורה
אופטימלית את היכולת השכלית שלו, את יכולת המוח שלו, היה גם נמנע בזבוז עצום במשב
המוח האנושי. כאן, הפתרון נראה ישר לעין, השקעות גדולות יותר בהשכלה, בלימודים,
אפילו בלימודים לא רק לצעירים, אלא לכול גיל, אפילו למבוגרים.
מקרים אחרים של בזבוז מוחות: אבטלה, הגירה, Over Qualification, Under Qualification , ז"א, אי התאמה בין אדם
לבין מקום העבודה שלו, או, במילים אחרות, אי התאמה בין יכולת המוח לבין השימוש בו.
ז' כול אלה,
בזבוזים עצומים, הפסדים גדולים מאד לאנושות.
שאלה רביעית: איך
אפשר למנוע זאת, את הבזבוז הזה, איך אפשר להשתמש במוח האנושי כמה שיותר קרוב ל100%
מהיכולת שלו? וזה בכול הגילאים, ובכול המצבים.
ח'
כול מה שכתבתי עד עכשיו, קשור בעצם למה שאמרו חז"ל: "להוציא מן הכוח אל
הפועל!"
שאלה חמישית:
איך עושים זאת בצורה אופטימלית, ולכמה שיותר אנשים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה