פירוש התורה - וְשִׁלַּח אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה, אֶל-מִחוּץ לָעִיר--אֶל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה; וְכִפֶּר עַל-הַבַּיִת, וְטָהֵר.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת מצורע:

[ויקרא יד נג] וְשִׁלַּח אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה, אֶל-מִחוּץ לָעִיר--אֶל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה; וְכִפֶּר עַל-הַבַּיִת, וְטָהֵר.

[תרגום אונקלוס] וִישַׁלַּח יָת צִפְּרָא חַיְתָא, לְמִבַּרָא לְקַרְתָּא--לְאַפֵּי חַקְלָא; וִיכַפַּר עַל בֵּיתָא, וְיִדְכֵּי. 

[תרגום יונתן] וְיִפְטוֹר יַת צִיפּוֹרָא חַיְיתָא לְמִבָּרָא לְקַרְתָּא עַל אַנְפֵּי חַקְלָא וִיכַפֵּר עַל בֵּיתָא וְיִדְכֵּי בְּרַם אִין אִיטוּמוֹס בַּיְיתָא לְמִילְקָא תוּב בְּצוֹרְעָא תַיְיבָא צִפּוֹרָא תַּמָּן בְּיוֹמָא הַהוּא וּמִתְכַּשְׁרָא לְמֵיכְלָא וְיַת צִיפְּרָא נְכִיסְתָּא הֲוָה מִקְבַּר כַּהֲנָא בְּמֵיחְמֵי מָרֵי בֵיתָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 240]):

"ושילח את הציפור החיה אל מחוץ לעיר על פני השדה, וכפר על הבית ויטהר, אולם אם עתיד הבית ללקות שוב בצרעת, (אז) שבה הציפור שם ביום ההוא, וראויה להיאכל, ואת הציפור השחוטה היה קובר הכהן לעיני בעל הבית ."

-        כתוב באותו הספר:

"בספר אהבת יונתן כאן, ציין להא דאיתא בויקרא רבה (פט״ז סי׳ט): למה שוחט אחת ומשלח אחת ,(פי׳, הלא קרבן שתי תורים ובני יונה שניהם נקברים), אלא אם עשה תשובה אין הצרעת חוזר עליו, פי׳, כשם שזו (הצפור) המשולחת אינה חוזרת, ומשמע שאם חוטא עוד הפעם ולא יעשה תשובה, גם המשולחת חוזרת באותו יום מן השדה, וכן כתב כבעל הטורים (לעיל בפס׳ ז, וז״ל: ) ״ושלח את הציפור״, רמז שתפרח ממנו הצרעת, צפור אחת שחוטה, כן לא תבוא עוד הצרעת, ואחת משולחת לומר ,שאם יוסיף להרע תחזור הצרעת, כמו צפור השלוחה (שחוזרת), עכ״ל."

-        התהליך דומה לתהליך של טיהור אנוש.