פירוש התורה - לְהוֹרֹת, בְּיוֹם הַטָּמֵא וּבְיוֹם הַטָּהֹר; זֹאת תּוֹרַת, הַצָּרָעַת.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת מצורע:

[ויקרא יד נז]  לְהוֹרֹת, בְּיוֹם הַטָּמֵא וּבְיוֹם הַטָּהֹר; זֹאת תּוֹרַת, הַצָּרָעַת. 

[תרגום אונקלוס] לְאַלָּפָא, בְּיוֹם מְסָאֲבָא וּבְיוֹם דָּכְיָא; דָּא אוֹרָיְתָא, דִּסְגִירוּתָא. 

[תרגום יונתן] לְמַלְפָא כַהֲנָא לְעַמָא בֵּין יוֹמָא קְבִילָא דְלָא לְמֵיחְמֵי בֵּיהּ מַכְתְּשָׁא לְבֵין יוֹמָא נְהִירָא וּבֵין בַּר נְשָׁא מְסָאָבָא לְבֵין בַּר נְשָׁא דַכְיָא דָא תֶהֱוֵי גְזֵירַת אַחְוַיַית מַכְתַּשׁ צוֹרְעָתָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 242]):

"להורות (ללמד) הכוהן לעם, בין היום החשוך, שלא לראות בו נגע, לבין היום המואר. ובין בן אדם טמא, לבין בן אדם טהור, זאת תהיה חוקת הוראת נגע הצרעת."

קְבִילָא – קְבִלָא – foggy, dark - מעורפל, חשוך (מילון איסטרוב)

-        רש"י מפרש:

להורות ביום וגו' - איזה יום מטהרו ואיזה יום מטמאו

-        תרגום יונתן מוסיף ומבאר בצורת משל את הפסוק שבמקרא. האמת, קשה לי להבין ולהסביר את המשל שבתרגום יונתן.

אפשר אולי להביא תירוץ הבא: זאת תורת חיי בן אדם, בן אנוש. התורה היא גזירה וחוקה לכול החיים, אם זה יום חושך, אם זה יום בהיר, אם זה איש טהור, אם זה איש טמא. אפילו לא רואים את המטמא, כמו ביום חשוך, יש גזירות וחוקים בתורה איך להתנהג, איך להיזהר ממנו, המטמא. יכול להיות שהמשל הוא רמז לכליות האינסופית של התורה, וגם לנצחה.