[במדבר טז ב] וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם.

דברים חיים רחמים

             כתוב בספר במדבר, פרשת קרח:

[במדבר טז ב] וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם.

[תרגום אונקלוס] וְקָמוּ לְאַפֵּי מֹשֶׁה וְגוּבְרַיָּא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל מָאתַן וְחַמְשִׁין רַבְרְבֵי כְּנִשְׁתָּא מְעָרְעֵי זְמָן אֲנָשִׁין דִּשְׁמָא׃

[תרגום יונתן] וְקָמוּ בְּחוּצְפָּא וְאוֹרוּ הִילְכְתָא בְּאַנְפּוֹי דְמשֶׁה עַל עֵיסַק תִּיכְלָא משֶׁה אָמַר אֲנָא שְׁמָעִית מִן פּוּם קוּדְשָׁא יְהֵא שְׁמֵיהּ מְבָרַךְ דְצִיצִיַית יְהוֹן מִן חִיוַור וְחוּטָא חַד דְתִיכְלָא יְהֵי בֵּיהּ קרַח וְחַבְרוֹי עָבָדוּ גוּלְיַין וְצִיצְיַיתְהוֹן כּוּלְהוֹן דְתִיכְלָא מַה דְלָא פַקֵיד יְיָ וּמְסַעֲדִין לְהוֹן גוּבְרַיָא מִבְּנֵי יִשְרָאֵל מָאתָן וְחַמְשִׁין אֲמַרְכְּלֵי כְּנִישְׁתָּא מְעַרְעֵי זְמַן לְמֵיטַל וּלְמֵישְׁרֵי מְפַרְשִׁין בִּשְׁמָהָן:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 256]):  

ויקומו בחוצפה והורו הלכה בפני משה (רבם) על ענין התכלת, משה אמר: אני שמעתי מפי הקדוש, יהי שמו

מבורך, שציצית יהיו מלבן, ו(רק) חוט אחד של תכלת יהיה בו. (ואילו) קרח וחביריו עשו בגדים וציציות כולם של תכלת, מה שלא צוה ה׳, ועזרו להם אנשים מבני ישראל, מאתים וחמשים ממוני העדה, קרואי מועד לנסוע ולחנות, מפורשים בשמותם.

-        תרגום יונתן מוסיף פירוש לפסוק זה. הפירוש מעניין, והלקח הוא "כול המוסיף גורע!"