[במדבר טז כה] וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.

 דברים חיים רחמים

      כתוב בספר במדבר, פרשת קרח: 

[במדבר טז כה] וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.

[תרגום אונקלוס] וְקָם מֹשֶׁה וַאֲזַל לְוָת דָּתָן וַאֲבִירָם וַאֲזַלוּ בָּתְרוֹהִי סָבֵי יִשְׂרָאֵל׃

[תרגום יונתן] וְקָם משֶׁה וַאֲזַל לְאוֹכָחָא לְדָתָן וַאֲבִירָם וַאֲזָלוּ בַתְרוֹי סָבֵי יִשְרָאֵל:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 281]):  

ויקם משה, וילך להוכיח לדתן ולאבירם, וילכו אחריו זקני ישראל.

-        תרגום יונתן מוסיף וַאֲזַל לְאוֹכָחָא שבעברית וילך להוכיח. לעניות דעתי, משה רבינו ע"ה לא מתייאש מסירובם של דתן

ואבירם לבוא אליו, אלא הוא, משה רבינו, קם והולך אליהם, להוכיח אותם, ולהחזירם בתשובה. דוגמה מצוינת לנו, לימינו אלה!