פירוש התורה - וַיֹּאמֶר הָאִישׁ, נָסְעוּ מִזֶּה--כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים, נֵלְכָה דֹּתָיְנָה; וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו, וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וישב:

[בראשית לז יז] וַיֹּאמֶר הָאִישׁ, נָסְעוּ מִזֶּה--כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים, נֵלְכָה דֹּתָיְנָה; וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו, וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן. 

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר גֻּבְרָא, נְטַלוּ מִכָּא--אֲרֵי שְׁמַעִית דְּאָמְרִין, נֵיזֵיל לְדוֹתָן; וַאֲזַל יוֹסֵף בָּתַר אֲחוֹהִי, וְאַשְׁכְּחִנּוּן בְּדוֹתָן. 

[תרגום יונתן] וַאֲמַר גַבְרָא נַטְלַן מִיכַּן אֲרוּם שְׁמָעִית מִבָּתַר פַּרְגוֹדָא דְהָא אִישְׁתְּרֵי מִן יוֹמָא דֵין שִׁעֲבּוּד מִצְרָאֵי וְאִתְאַמַר לְהוֹם בִּנְבוּאָה דְחִיוָאֵי בָּעַן לִמְסַדְרָא עִמְהוֹן סִדְרָא קְרָבָא בְּגִין כֵּן הֲווֹ אָמְרִין נֵיזַל לְדוֹתָן וַאֲזַל יוֹסֵף בָּתַר אָחוֹי וְאַשְׁכְּחִינוּן בְּדוֹתָן: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 439]):

"ויאמר האיש (גבריאל): נסעו מכאן, מפני ששמעתי מאחורי הפרגוד שכבר התחיל מהיום גלות מצרים, ושנאמר להם בנבואה שהחוי רוצים לערוך אתם מלחמה, ולכן אמרו:  נלך לדותן, וילך יוסף אחר אחיו וימצא אותם בדותן."

פרגוד - (ז') מסך, וילון, מחיצה

-          לפי תרגום יונתן בפסוק זה, אֲרוּם שְׁמָעִית מִבָּתַר פַּרְגוֹדָא דְהָא אִישְׁתְּרֵי מִן יוֹמָא דֵין שִׁעֲבּוּד

מִצְרָאֵי שבעברית מפני ששמעתי מאחורי הפרגוד שכבר התחיל מהיום גלות מצרים, גלות מצרים התחיל מאותו יום שיוסף הלך לחפש את אחיו. דבר זה נוגד את מה שנאמר במסורת, על ידי חז"ל.

מצאתי מאמר מצוין על התאריכים של גלות מצרים https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/bo/yosi.html

"משך שהיית בני ישראל במצרים – עיון בגישת שד"ל", עו"ד יוסי ברכיה, עץ אפרים, אוניברסיטת בר-אילן,

הפקולטה למדעי היהדות, לשכת רב הקמפוס:

"אשר למשך השהייה במצרים – התשובה ברורה לכאורה. התורה נוקבת בשני מקומות את משך השהייה במצרים: בברית בין הבתרים נאמר לאברהם כי זרעו יהיה משועבד "בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם... אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה " (בר' טו: יג). הפעם השנייה מופיעה בפרשתנו בצורה ברורה וחד משמעית (פעמיים): בני ישראל שהו במצרים 430 שנה (יב:מ‑ מא).

על אף ההבדל הקטן באורך התקופה ברור שהכתוב מכוון לפרק זמן של כ-400 שנה. אולם כידוע, מסורת חז"ל נוקבת במשך שהייה קצר בהרבה. העמדה המקובלת בעולמם של חז"ל היא הדעה שבני ישראל שהו במצרים 210 שנה בלבד, כשהמניין מתחיל ברדת משפחת יעקב מצרימה. השעבוד בפועל אף היה קצר יותר – 116 שנה. קיימים בסוגיה זו עמדות מיעוט נוספות, אך המשותף לכל העמדות הוא ההבנה שאין לפרש את המספרים 400 ו-430 כמשמעם.

עמדת חז"ל המפרשת שלא לפי פשט הכתוב את משך השהות של ישראל במצרים, בנויה על חישובי השנים המצוינים בתורה. התורה מציינת את אורך חיי לוי שהיה מיורדי מצרים – 137 שנה (שמ' ו:טז); בנו קהת היה בן 133 שנה (ו:יח ); בנו עמרם היה בן 137 שנה (ו:כ) ומשה היה בן 80 שנה בעמדו לפני פרעה (ז:ז). גם אם נטען טיעון מופרך לחלוטין, שכל בן נולד ביום האחרון לחיי אביו, וקהת נולד עם הכניסה למצרים, הרי חלפו רק 350 שנה מעת הירידה של יעקב ועד ליציאת מצרים. אך כיוון שברור שיש חפיפה רבה בין שנות חייו של אב ובין שנות חייו של בנו, הרי שמשך השהייה במצרים היה קצר מ-350 שנה, וּודאי שאין הוא מגיע ל-400 שנה (לפחות), כפי שעולה מקריאת פשטי הכתובים.

על פי העמדה המקובלת, 400 השנים המצוינות בברית בין הבתרים נמנות מהולדת יצחק, ובפרשתנו מנויות 430 שנה מעת ברית בין הבתרים. לא נאריך כאן מדוע התורה כתבה במפורש שבני ישראל שהו במצרים 430 שנה, אף שכנראה זה אינו הפשט."

-          בכול מקרה, מדובר על רוח הקודש על ישראל, ובני ישראל גם יחד.