פירוש התורה - וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת-נָשָׁיו וְאֶת-בָּנָיו וְאֶת-בְּנֹתָיו, וְאֶת-כָּל-נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ, וְאֶת-מִקְנֵהוּ וְאֶת-כָּל-בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל-קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֵּלֶךְ אֶל-אֶרֶץ, מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וישלח:

[בראשית לו ו] וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת-נָשָׁיו וְאֶת-בָּנָיו וְאֶת-בְּנֹתָיו, וְאֶת-כָּל-נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ, וְאֶת-מִקְנֵהוּ וְאֶת-כָּל-בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל-קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֵּלֶךְ אֶל-אֶרֶץ, מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו.

[תרגום אונקלוס] וּדְבַר עֵשָׂו יָת נְשׁוֹהִי וְיָת בְּנוֹהִי וְיָת בְּנָתֵיהּ, וְיָת כָּל נַפְשָׁת בֵּיתֵיהּ, וְיָת גֵּיתוֹהִי וְיָת כָּל בְּעִירֵיהּ וְיָת כָּל קִנְיָנֵיהּ, דִּקְנָא בְּאַרְעָא דִּכְנָעַן; וַאֲזַל לַאֲרַע אֻחְרִי, מִן קֳדָם יַעֲקוֹב אֲחוּהִי.

[תרגום יונתן] וּדְבַר עֵשָו יַת נְשׁוֹי וְיַת בְּנוֹי וְיַת בְּנָתוֹי וְיַת כָּל נַפְשַׁת בֵּיתֵיהּ וְיַת גֵיתוֹי וְיַת בְּעִירוֹי וְיַת כָּל נִכְסוֹי דִי קָנָה בְּאַרְעָא דִכְנָעַן וְטַיָיל לְאַרַע אוֹחֲרִי דַהֲוָה רַמְיָא עֲלוֹי אֵימָתָא דְיַעֲקב אָחוּהִי: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 419]):

"וייקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנותיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל נכסיו אשר קנה בארץ כנען וילך אל ארץ אחרת, מפני שנפל עליו פחד של יעקב אחיו."

-          תרגום יונתן מוסיף דַהֲוָה רַמְיָא עֲלוֹי אֵימָתָא דְיַעֲקב אָחוּהִי שבעברית מפני שנפל עליו פחד של

 יעקב אחיו.

רַמְיָא   -   מוּטֶלֶת; הֵטִילָה

רָמְיָא (נידה לט ב)   -   מְטִילָה (ביצה)

-          לעניות דעתי, מוזר שעשו 'בורח' מכנען בפני יעקב אבינו. במבט ראשון, אין לעשו שום סיבה לעשות

זאת: לעשו יש אנשי צבא מיומנים, כבר גר בכנען, מקושר לעמי כנען על ידי הנשים שלו, יש לעשו הרבה נפשות, בקר וצאן, רכוש רב.

בכול זאת, יכול להיות תירוץ, דווקא מעשה בני יעקב בשכם. יכול להיות שמעשה זה, שהוא בחזקת נס, איך רק שני אנשים, שמעון ולוי, גברו על עיר שלמה, גדולה ומבוצרת, הפחיד את עשו מאד מאד, עד שהחליט לעזוב.

יכול להיות שהפחד הגדול היה לפני הקב"ה שמברך את יעקב אבינו ועם ישראל. תמיד, הקב"ה קשור לעם ישראל, ועם ישראל קשור להקב"ה, מי שפועל נגד הקב"ה פועל נגד עם ישראל, ומי שפועל נגד עם ישראל פועל נגד הקב"ה.

יכול להיות שמעשה זה גם רמז גדול לימינו: לפעול בחוכמה, לא לוותר בדברים העקרוניים שייהרג ואל יעבור, למשל עבודת עבודה זרה.

ב' תרגומים דומים למקרא.