פירוש התורה - [ויקרא כה מה] וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם, מֵהֶם תִּקְנוּ, וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם, אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם; וְהָיוּ לָכֶם, לַאֲחֻזָּה.

בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת בהר:

[ויקרא כה מה]  וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם, מֵהֶם תִּקְנוּ, וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם, אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם; וְהָיוּ לָכֶם, לַאֲחֻזָּה. 

[תרגום אונקלוס] וְאַף מִבְּנֵי תּוֹתָבַיָּא עַרְלַיָּא דְּדָיְרִין עִמְּכוֹן, מִנְּהוֹן תִּקְנוֹן, וּמִזַּרְעִיתְהוֹן דְּעִמְּכוֹן, דְּאִתְיַלַּדוּ בַּאֲרַעְכוֹן; וִיהוֹן לְכוֹן, לְאַחְסָנָא.

[תרגום יונתן] וְאוּף מִבְּנֵי תּוּתְבַיָא עֲרֵלַיָא דְדַיְירִין עִמְכוֹן מִנְהוֹן תְּזַבְּנוּן וּמִן יִחוּסֵיהוֹן דְעִמְכוֹן דְאִתְיְלִידוּ בְּאַרְעֲכוֹן וְלָא מִן כְּנַעֲנָאֵי וִיהוֹן לְכוֹן לְאַחֲסָנָא: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 443]):

"וגם מבני התושבים הערלים, הגרים עמכם, מהם תקנו (עבדים), וממשפחתם אשר עמכם אשר נולדו בארצכם, ולא מן הכנענים, והיו לכם לאחוזה."

-        תרגומים מוסיפים תּוּתְבַיָא עֲרֵלַיָא שבעברית התושבים הערלים.

רש"י מפרש:

וגם מבני התושבים – (קידושין סז) שבאו מסביבותיכם לישא נשים בארצכם וילדו להם הבן הולך אחר האב ואינו בכלל לא תחיה אלא אתה מותר לקנותו כעבד

מדרש ספרא מפרש:

[ד] וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו-- בניהם ובנותיהם. הם עצמם מנין? תלמוד לומר "מהם תקנו".

וממשפחתם אשר עמכם מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר, אחד מכל משפחות האדמה שבאו על אחת מן הכנענית וילדה ממנו בן -- מותר אתה לקנותו עבד? תלמוד לומר "וממשפחתם אשר עמכם".  או אחד מן הכנענים שבא על אחת מכל משפחות הארצות וילדה ממנו בן -- מותר אתה לקנותו עבד?... תלמוד לומר "אשר הולידו בארצכם".

אני מנחש, יכול להיות שהתוספת בתרגומים באה להגיד שאפשר לקנות כעבדים רק ילדים של תושב נוכרי מחוץ לארץ ישראל וכנענית שבארץ ישראל, אבל לא של כנעני ואישה נוכרית מחוץ לארץ ישראל.

יכול להיות שגם התוספת שבסוף הפסוק וְלָא מִן כְּנַעֲנָאֵי שבעברית ולא מן הכנענים, מחזקת את הניחוש שלי.

מעניין אולי, הפסוקים האלה בתורה, וההסברים עליהם בתרגומים, הם ביטוי, תגובה, מן פתרון, של המאבק על ארץ ישראל, בזמן כיבוש הארץ על ידי יהושוע בין נון, בזמן רבי יונתן בן עוזיאל ע"ה, ואולי, גם בזמנינו.