פירוש התורה - [ויקרא כו ח] וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ; וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת בחקתי:

[ויקרא כו ח] וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ; וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב. 

[תרגום אונקלוס] וְיִרְדְּפוּן מִנְּכוֹן חַמְשָׁא לִמְאָה, וּמְאָה מִנְּכוֹן לְרִבּוֹתָא יְעָרְקוּן; וְיִפְּלוּן בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן קֳדָמֵיכוֹן, לְחַרְבָּא.

[תרגום יונתן] וְיִרְדְפוּן מִנְכוֹן חַמְשָׁא לְמָאתָא וּמָאתָא מִנְכוֹן לְרִבְבוּתָא יַעֲרִיקוּן וְיִפְּלוּן בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן קֳדָמֵיכוֹן תְּבִירֵי חֶרֶב:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 458]):

"וירדפו מכם חמשה למאה (מאויביכם), ומאה מכם לרבבה ירדופו (יבריחו, התוספת שלי), ויפלו אויביכם מלפניכם שבורי חרב"

יַעֲרִיקוּן – עריק – fugitive, hunted – בורח, עוקבים אחריו (מילון יאסטרוב)

-        תרגומים דומים למקרא.

-        יש פירוש יפה למקרא במדרש ספרא:

ומאה מכם רבבה ירדפו - וכי כך הוא החשבון?! [ס"א והלא לא היה צריך לומר אלא "מאה מכם שני אלפים ירדופו"?!] אלא אין דומה המרובים העושים את התורה למעוטים העושים את התורה.

-        תרגום יונתן (וגם תרגום אונקלוס) כותב וְיִרְדְפוּן מִנְכוֹן חַמְשָׁא לְמָאתָא אבל הוא כותב וּמָאתָא מִנְכוֹן לְרִבְבוּתָא יַעֲרִיקוּן. למה

שונה וְיִרְדְפוּן אל יַעֲרִיקוּן? יכול להיות שהיחס חמישה למאה עוד סביר ויכול להיות, אבל היחס מאה לרבבה מוגזם ולא יכול להיות אלא רק אם הרבבה תברח בעצמה.