פירוש התורה - וַיְצַוּוּ, אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר: אָבִיךָ צִוָּה, לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

 כתוב בספר בראשית, פרשת ויחי:

[בראשית נ טז] וַיְצַוּוּ, אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר:  אָבִיךָ צִוָּה, לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר. 

[תרגום אונקלוס] וּפַקִּידוּ, לְוָת יוֹסֵף לְמֵימַר:  אֲבוּךְ פַּקֵּיד, קֳדָם מוֹתֵיהּ לְמֵימַר.

[תרגום יונתן]  וּפַקִידוּ יַת בִּלְהָה לְמֵימַר לְיוֹסֵף אָבוּךְ פַּקֵיד קֳדָם מוֹתֵיהּ לְמֵימָר לָךְ: 

[ירושלמי (קטעים)] וּפַקִידוּ שִׁבְטַיָא יַת בִּלְהָה אַמְתָא דְרָחֵל לְמֵימָר אָבוּךְ פַּקֵיד קֳדָם עַד לָא יִתְכְּנֵישׁ לְמֵימָר:

א' תרגום יונתן בעברית:

"וציוו (אחיו של יוסף) את בלהה (אמתה של רחל, ואשת יעקב) אמתה של רחל, לאמור ליוסף: אביך ציווה לפני מותו לאמור לך."

ב' ירושלמי (קטעים) בעברית:

"וציוו השבטים (אחיו של יוסף) את בלהה אמתה של רחל, לאמור: אביך ציווה (עליך, על יוסף), לפני עד שלא התכנס (הלך לעולמו), לאמור."

ג' הארות:

-          תרגומים מזכירים את בלהה, שפחת רחל, ואשת יעקב. יכול להיות שזה מעיד על מקומה המכובד בין

בניו של יעקב אבינו, כאשת אביהם. יכול להיות שהיה לה מקום מיוחד אצל יוסף, כאמת אמו, רחל.

-          מקרה דומה, של 'תיווך', מסופר על אדוניה, בנו של דוד המלך. אדוניה מבקש עזרתה של בת-שבע,

אמו של שלמה המלך, כדי לקבל את אבישג השונמית [ספר מלכים א, פרק ב, יג-כד]:

"וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגֵּית אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה (...) וַיֹּאמֶר: אִמְרִי נָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ וְיִתֶּן לִי אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לְאִשָּׁה. (...) וַתָּבֹא בַת שֶׁבַע אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, לְדַבֶּר לוֹ עַל אֲדֹנִיָּהוּ (...) וַתֹּאמֶר: יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ לְאִשָּׁה. וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ: וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ, וְשַׁאֲלִי לוֹ אֶת הַמְּלוּכָה! (...) וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּ-ה' לֵאמֹר, כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף, כִּי בְנַפְשׁוֹ דִּבֶּר אֲדֹנִיָּהוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. וְעַתָּה חַי ה' אֲשֶׁר הֱכִינַנִי וַיּוֹשִׁיבַנִי עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִי, וַאֲשֶׁר עָשָׂה לִי בַּיִת כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, כִּי הַיּוֹם יוּמַת אֲדֹנִיָּהוּ. "

רק שאז, במקרה אדוניה, הסוף לא היה טוב בשבילו.

-          מעניין אולי, שהתיווך נעשה על ידי הנשים.