פירוש התורה - וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיֹּאמֶר, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת שמות:

[שמות ג יד] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיֹּאמֶר, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם. 

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַאֲמַר, כִּדְנָן תֵּימַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה, שַׁלְחַנִי לְוָתְכוֹן.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה דֵין דְאָמַר וַהֲוָה עַלְמָא אָמַר וַהֲוָה כּוּלָא וַאֲמַר כִּדְנָא תֵּימַר לִבְנֵי יִשְרָאֵל אֲנָא הוּא דְהַוֵינָא וְעָתִיד לְמֶהֱוֵי שַׁדְרַנִי לְוַותְכוֹן:

[ירושלמי (קטעים)] וַאֲמַר מֵימְרֵיהּ דַיְיָ לְמשֶׁה דֵין דְאָמַר לְעַלְמָא הֱוֵי וַהֲוָה וְעָתִיד לְמֵימַר לֵיהּ הֱוֵי וַהֲוָה וַאֲמַר כְּדֵין תֵּימַר לִבְנֵי יִשְרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי לִפְנֵיכֶם:

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' ירושלמי (קטעים) בעברית:

"ואמר מאמר ה' למשה, זה שאמר לעולם היה והיה, ועתיד לומר לו (לעולם) היה ויהיה, ואמר כזה: תומר לבני ישראל, אהיה ששלחתי אותך לפניכם."

-          מעניין מאד, התירוץ שבירושלמי (קטעים) על קיום הקב"ה, זהה לתירוץ שאנו משתמשים בו על קיום הקב"ה: הקיום של

הקב"ה ניכר על ידי המעשים שלו, שהעיקר והחשוב ביניהם הוא עצם העולם הזה.