פירוש התורה - כַּאֲשֶׁר עָשָׂה, בַּיּוֹם הַזֶּה--צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת, לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת צו:

[ויקרא ח לד] כַּאֲשֶׁר עָשָׂה, בַּיּוֹם הַזֶּה--צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת, לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.

[תרגום אונקלוס] כְּמָא דַּעֲבַד, בְּיוֹמָא הָדֵין--פַּקֵּיד יְיָ לְמֶעֱבַד, לְכַפָּרָא עֲלֵיכוֹן. 

[תרגום יונתן]  הֵי כְמָא דְעָבַד וְסָדַר יַת סֵדֶר קוּרְבָּנַיָא בְּיוֹמָא הָדֵין הֵיכְדֵין פַּקֵיד יְיָ לְמֶעֱבַד אַתּוּן בָּתַר יוֹמֵי אַשְׁלָמוּתָא לִמְכַפְּרָא עֲלֵיכוֹן:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 110]):

"כמו שעבד (עשה ?)  וסדר את סדר הקרבנות ביום הזה, במו כן צווה ה׳ לעשות אתם אחר ימי המילואים לכפר עליכם."

מעניין מה כתוב בהמשך, באותו הספר:

בספר נושא כלי יהונתן כאן העיר על דברי המתרגם, וז״ל :פירוש, כמו שעשה כל סדר העבודה ביום הזה, כן יעשו גם בעתיד אחר שתשלימו ימי המילואים. אבל בגמ׳ ריש יומא אמרו: ״לעשות״ זה מעשה פרה, ״לכפר״ זה מעשה יום הכפורים, וללמד שכהן גדול

טעון פרישה ד ימים לפני יום הכפורים, עכ״ל.

ודבריו תמוהים לענ״ד (לעניות דעתי), שכנראה הבין מדברי המתרגם, שמפרש הפסוק אחרת מדברי הגמרא שם. ולמה לו לעשות מחלוקת, במקום שאפשר לומר בדרך פשוט וברור, שהיונתן מפרש פסוקנו באופן שיתאים בו פירוש הגמרא. וזהו פירושו: כמו שעשה אהרן כל סדר העבודה ביום הזה (בשבעת ימי המילואים), ובכללן נחשב גם פרישת הכהן גדול כל שבעה, כן יעשו הכוהנים הגדולים את מעשה הפרה בפרישת שבעת ימים, וכן יעשו הכוהנים הגדולים במעשה יום הכפורים גם כן להפרישם ז׳ ימים קודם ,נמצא דהמתרגם מרמז כוונה זו בפסוק עצמו, בדיוק כדברי הגם׳, ודו״ק."