בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר ויקרא, פרשת צו:
[ויקרא ח יד] וַיַּגֵּשׁ,
אֵת פַּר הַחַטָּאת; וַיִּסְמֹךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת-יְדֵיהֶם, עַל-רֹאשׁ פַּר
הַחַטָּאת.
[תרגום
אונקלוס] וְקָרֵיב, יָת תּוֹרָא דְּחַטָּתָא; וּסְמַךְ אַהֲרוֹן וּבְנוֹהִי יָת
יְדֵיהוֹן, עַל רֵישׁ תּוֹרָא דְּחַטָּתָא.
[תרגום
יונתן] וְקָרֵיב יַת תּוֹרָא דְחַטָאתָא וְסָמַךְ אַהֲרן וּבְנוֹי יַת יְדֵיהוֹן
יְמִינִין עַל רֵישׁ תּוֹרָא דְחַטָאתָא דִילְהוֹן:
א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא
דף 103]):
"וייגש את
פר החטאת וסמך אהרן
ובניו את ידיהם הימנית
על ראש פר החטאת
שלהם."
-
תרגום יונתן מוסיף דִילְהוֹן
שבעברית שלהם.
מצאתי
כתוב באותו הספר:
"בספר יין הטוב
כאן בהגהה העיר,
וז״ל: המתרגם הוסיף
מלת ״דלהון״ ללמדנו
דברי התו״כ:
וכי אהרן ובניו
סומכים על
כל הקרבנות, אלא
מפני שהם
קרבנותיהם, סמכו עליו
(בתורת בעלים),
עכ״ל."
-
דבר מעניין: אני חשבתי שהמצאתי את
השיטה של הווה בין המקרא, לבין תרגום יונתן. אבל, מתברר שהיו כאלה שחשבו על זה
לפני.
זאת המחאה גדולה, אפילו ענקית, בשבילי! בכול
זאת, אני, בכוחותיי הדלים, מנסה לחבר בין תאגום יונתן, בין הרמזים שלו, לדברים עכשוויים
בימינו אלה.
-
למשל: בפסוק הקודם, תרגום יונתן
מוסיף יַת אַהֲרן .
תירוץ
אפשרי, תרגום יונתן מרמז על המשכיות הדורות, על הקשר בין הדורות. הבנים של אהרון
הכהן נעשים הם בעצמם כהנים גדולים בזכות אביהם. אפשר אולי להגיד "בלי עבר,
אין עתיד".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה