בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
כתוב
בספר ויקרא, פרשת שמיני:
[ויקרא ט כב] וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת-יָדָו אֶל-הָעָם,
וַיְבָרְכֵם; וַיֵּרֶד, מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה--וְהַשְּׁלָמִים.
[תרגום
אונקלוס] וַאֲרֵים
אַהֲרוֹן יָת יְדוֹהִי לְעַמָּא, וּבָרֵיכִנּוּן; וּנְחַת, מִלְּמֶעֱבַד חַטָּתָא
וַעֲלָתָא--וְנִכְסַת קֻדְשַׁיָּא.
[תרגום
יונתן] וּפְרַס אַהֲרן יַת יְדוֹי לָקֳבֵיל עַמָא וּבָרֵיכִינוּן וּנְחַת מִן
מַדְבְּחָא בְּחֶדְוָוא מִן דְפָסַק לְמֶעֱבַּד חַטָאתָא וְעָלָתָא וְנִכְסַת
קוּדְשַׁיָא:
א'
תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 124]):
"ויפרוש אהרן
את כפיו אל
מול העם,
ויברכם, וירד
מן
המזבח בשמחה,
משפסק לעשות
החטאת והעולה
וזבח הקדשים."
-
תרגום
יונתן מוסיף דבר חשוב וּנְחַת מִן מַדְבְּחָא בְּחֶדְוָוא שבעברית וירד מן
המזבח בשמחה.
יש כאן רמז גדול: את
הקורבנות, את ברכות יש לעשות אותם בשמחה, בשמחה של המברך, ובשמחה של המבורך! אמרו
חז"ל 'המברך יתברך!'. וחז"ל אומרים שהמברך יתברך מידית, עם התחלת
בירכתו, ולא צריך להמתין לסוף בירכתו כדי שיתברך.
אנו זוכרים שגם נביא להיות
בשמחה כדי להיות נביא אמת. יכול להיות שנותן הברכה גם הוא מן נביא, המברך מנבא את
הברכה שלו שתתקיים. לכן, גם על המברך להיות בשמחה כדי שהברכה שלו תתקיים.
יש אולי שאלות: מה קורה
כאשר, חס וחלילה, אדם חולה, או בצרות מכול סוג שהם, או מוטרד, או מכול סיבה שהי
המברך לא שמח? עליו לברך בכול זאת? הברכה שלו מתקיימת? אין לי תשובה! יכול להיות
שעל המברך כן לברך, גם בתנאים אלה, אפילו כמראית עין, ודרך שלום בעולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה