פירוש התורה - יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--וְלֹא תָמֻתוּ: חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת שמיני:

[ויקרא י ט] יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--וְלֹא תָמֻתוּ:  חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם. 

[תרגום אונקלוס] חֲמַר וּמְרַוֵּי לָא תִּשְׁתֵּי אַתְּ וּבְנָךְ עִמָּךְ, בְּמֵיעַלְכוֹן לְמַשְׁכַּן זִמְנָא--וְלָא תְּמוּתוּן:  קְיָם עָלַם, לְדָרֵיכוֹן. 

[תרגום יונתן] חֲמַר וְכָל מִדַעַם מַרְוֵי לָא תִשְׁתֵּי אַנְתְּ וּבְנָךְ עִמָךְ בִּזְמַן מֵיעַלְכוֹן לְמַשְׁכַּן זִימְנָא הֵיכְמָא דְעָבְדוּ בְּנָךְ דְמִיתוּ בִּיקִידַת אֵישָׁתָא קְיַים עֲלָם לְדָרֵיכוֹן:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 135]):

"יין וכל דבר המשכר אל תשתה, אתה ובניך אתך, בשעת בואכם אל אהל מועד, כמו שעשו בניך אשר מתו בשריפת האש, חוקת עולם לדורותיכם."

מִידַּעָם (מקור המילה בגמרא)   -   כְּלוּם; דָּבָר

מַרְוֵי – intoxicating drink  - שתיה מזהמת (מילון יאסטרוב)

-          תרגום יונתן מוסיף ומדגיש וְכָל מִדַעַם מַרְוֵי שבעברית וכול דבר משתה מזהם.

לעניות דעתי, תרגום יונתן מחמי, לא רק דבר משכר, אלא הדברים אלה הם מזהמים, יכול להיות גם הגוף וגם הנשמה. מעניין שגם תרגום אונקלוס מתרגם באותה מילה וּמְרַוֵּי. לכן, יכול להיות שבזמן העתיק היה יין, וגם שתיה חריפה, למשל ערק. יכול להיות שהשתייה החריפה היא מְרַוֵּי, השתייה המזהמת, כנראה גם את גוף, וגם את הנשמה.

-          תרגום יונתן מוסיף הֵיכְמָא דְעָבְדוּ בְּנָךְ דְמִיתוּ בִּיקִידַת אֵישָׁתָא שבעברית כמו שעשו בניך אשר מתו בשריפת האש.

תרגום יונתן מסביר ומתרץ את המיתה המשונה של נדב, ואביהוא, בני אהרון הכוהן הגדול. ידוע שבספרות חז"ל יש כמה תירוצים על מות נדב ואביהוא. לעניות דעתי, רבי יונתן בן עוזיאל ע"ה ידע אותם. אבל, הוא בוחר בתירוץ של שתיית מְרַוֵּי, והסיבה לכך, שתייה מזהמת, כנראה שתייה מזהמת גם את הגוף, וגם את הנשמה. לעניות דעתי, זה רמז חשוב גם בימינו!