פירוש התורה - וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, לֵאמֹר אֲלֵהֶם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת שמיני:

[ויקרא יא א] וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, לֵאמֹר אֲלֵהֶם.

[תרגום אונקלוס] וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה וּלְאַהֲרוֹן, לְמֵימַר לְהוֹן.

[תרגום יונתן] וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה וְעִם אַהֲרן לְמֵימָר לְהוֹן לִבְנֵי אַהֲרן דְיִזְהָרוּן יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל דִי טַעֲמִין בִּדְכוּתָא מֵיכַלְהוֹן וְיִתְפַּרְשׁוּן מְסוֹאֲבוֹת תַּמְנִי סֵירֵי טְרִיפָן:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 141]):

" וידבר ה׳ עם משה י ועם אהרן, לאמר להם לבני אהרן, שיזהירו את בני ישראל האוכלים בטהרה מאכלם, ויינזרו מטומאת שמונה עשרה טריפות."

-          מצאתי כתוב באותו הספר, תירוץ למה תרגום יונתן מרחיב על ' שמונה עשרה טריפות':

"לכן נראה לי, כי היונתן פליג על ריש לקיש שיאמר בחולין (מב:) ״זאת החיה״; אכול, שאינה חיה לא תאכל. מכלל דטריפה לא חיה היא. נמצא שילמוד ריש לקיש מכאן י״ח טריפות. לא סבר היונתן כן. אלא הוא סובר כאידך תנא דבי רבי ישמעאל שהובא שם, שיאמר טריפה חיה, וילמוד (דין) י״ח טריפות מסוף הסדרה, שנאמר: ״בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל״, אלו י״ח טריפות שנאמר לו למשהבסיני, וכן תרגם היונתן בסוף הסדרה בפירוש, וכפירש״י שם. ומן ״זאת החיה אשר תאכל ״ שנאמר כאן, (ובפס׳ שלאחריו) ילמוד היונתן חי ודאי, ולא ספק, וכמ״ש יחזקאל הנביא ״ונבלה וטרפה לא אכלתי מנערי״, ומפרש שם הגמ' (דף לז:) שלא אכלתי בשר כוס כוס מעולם (רש״י; שחוט שחוט שלא תמות, לפי שמסוכנת היא, דנבלה ממש ליכא למימר, דא״כ מאי רבותיה). והפהרש״א ז״ל מבאר ביותר: ור״ל, והיינו מסוכנת מחמת חולי שתמות, קריה לה נבילה, אבל מסוכנת מחמת טרפה לא שייך למימר, דהא מן התורה אסורה כיון שסופה למות, ע״כ. ועל זה אמר יחזקאל: ״ונבלה לא אכלתי מנעורי״ מלשון נעור, משינערה להיות נבילה ולמות. ואל זה כיון היונתן, ויאמר הכא; ״דיטעמון בדכותא מיכלהון" (בלשון ציווי)."

-          דבר זה אולי מחזק הגישה לחפש תירוץ, רמז, סיבה לתוספות של תרגום יונתן מול המקרא. רבי יונתן בן עוזיאל ע"ה, היה חי

בתקופת התנאים: "יונתן בן עוזיאל היה תנא בדור הראשון לתנאים, שחי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני." [ויקיפדיה: יונתן בן עוזיאל].