בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר ויקרא, פרשת שמיני:
[ויקרא י ב] וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי
יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה.
[תרגום אונקלוס] וּנְפַקַת
אִישָׁתָא מִן קֳדָם יְיָ, וַאֲכַלַת יָתְהוֹן; וּמִיתוּ, קֳדָם יְיָ.
[תרגום יונתן] וּנְפָקַת
שַׁלְהוֹבִית אֵישָׁתָא מִן קֳדָם יְיָ בִּרְגַז וְאִתְפַּלִיגַת לְאַרְבַּעְתֵּי
חוּטִין וְאָעֲלַת בְּגוֹ אַפֵּיהוֹן וְאוֹקִידַת יַת נִשְׁמַתְהוֹן בְּרַם
גוּפֵיהוֹן לָא אִיתְחַרְכוּ וּמִיתוּ קֳדָם יְיָ:
א' תרגום
יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 129]):
"ותצא שלהבת
אש
מלפני ה׳ ברוגז,
ותחלק לארבעה
חוטים, ותבוא לתוך
אפם, ותשרוף
את נשמתם,
אבל גופותיהם לא
נחרכו, וימותו
לפני ה׳."
-
תרגום
יונתן מביא את התיאור של מוות נדב ואביהוא.
עוד דבר דומה בין מעשה נדב
ואביהוא לבין מעשה קרח ועדתו, בשני המקרים המוות שלהם היה בנסיבות שונות ומשונות,
אפשר אולי להגיד בנסיבות על טבעיות.
-
יש
אולי רמז בעונש שבא על נדב ואביהוא, וגם על קרח ועדתו: העונש החמור ביותר בא מיד
אחרי העבירה, כדי לחסל ולבטל
את העבירה מיד ובאופן
מופגן וברור ביותר. יכול להיות שזה רמז לדורות הבאים. הבעיה שנראית לי, שהעונש
בנדב ואביהוא, ובקרח ועדתו בא מהקב"ה ישירות ובאופן ברור וללא ספק. בימינו
אלה, לצערנו, כבר לא כך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה