פירוש התורה - וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, וַיֵּצְאוּ, וַיְבָרְכוּ אֶת-הָעָם; וַיֵּרָא כְבוֹד-יְהוָה, אֶל-כָּל-הָעָם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת שמיני:

[ויקרא ט כג] וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, וַיֵּצְאוּ, וַיְבָרְכוּ אֶת-הָעָם; וַיֵּרָא כְבוֹד-יְהוָה, אֶל-כָּל-הָעָם.

[תרגום אונקלוס] וְעָאל מֹשֶׁה וְאַהֲרוֹן, לְמַשְׁכַּן זִמְנָא, וּנְפַקוּ, וּבָרִיכוּ יָת עַמָּא; וְאִתְגְּלִי יְקָרָא דַּייָ, לְכָל עַמָּא.  

[תרגום יונתן]  וְכֵיוָן דְאִתְעֲבִידוּ קוּרְבָּנַיָא וְלָא אִתְגְלֵית שְׁכִינְתָּא הֲוָה אַהֲרן מַבְהִית וַאֲמַר לְמשֶׁה דִילְמָא לָא אִתְרְעֵי מֵימְרָא דַיְיָ בְּעוֹבְדֵי יְדָי בְּכֵן עָלוּ משֶׁה וְאַהֲרן לְמַשְׁכַּן זִימְנָא וּצְלוּ עַל עַמָא בֵּית יִשְרָאֵל וּנְפָקוּ וּבְרִיכוּ יַת עַמָא וַאֲמַר יְקַבֵּיל מֵימְרָא דַיְיָ בְּרַעֲוָא יַת קוּרְבַּנְכוֹן וְיִשְׁרֵי וְיִשְׁבּוֹק עַל חוֹבֵיכוֹן וּמִן יַד אִיתְגְלֵי אִיקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ לְכָל עַמָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 127]):

"וכיון שנעשו הקרבנות ולא נתגלתה השכינה, היה אהרן נבהל, ויאמר למשה : אולי לא התרצה מאמר ה׳ במעשי ידי, ואז באו משה ואהרן אל אהל מועד, והתפללו על עם בית ישראל, ויצאו ויברכו את העם, ויאמרו: יקבל מאמר ה׳ את קרבנכם, וימחל ויעזוב את חטאותיכם, ומיד התגלה כבוד שכינת ה׳ אל כל העם."

-          תרגום יונתן מוסיף וְכֵיוָן דְאִתְעֲבִידוּ קוּרְבָּנַיָא וְלָא אִתְגְלֵית שְׁכִינְתָּא הֲוָה אַהֲרן מַבְהִית וַאֲמַר לְמשֶׁה דִילְמָא לָא אִתְרְעֵי

מֵימְרָא דַיְיָ בְּעוֹבְדֵי יְדָי שבעברית וכיון שנעשו הקרבנות ולא נתגלתה השכינה, היה אהרן נבהל, ויאמר למשה : אולי לא התרצה מאמר ה׳ במעשי ידי.

לעניות דעתי, תוספת זאת בתרגום יונתן היא אנושית ביותר. תמיד, אצל כול אחד, יש הספק אם מה שאני עושה זה נכון, האם זה לפי הכוונה האמתית של הקב"ה, האם זה לפי גם רוח המצוות של הקב"ה, האם עבודתי מוצאת חן בעיני הקב"ה. יכול להיות שיש בעיה אם אין לנו מחשבות כאלה. יכול להיות שהמצב בימינו עוד יותר קשה ממה שהיה בזמן משה רבינו ע"ה, בזמן בית המקדש הראשון. אז היו נביאי אמת, היה קיים שיח בין בני ישראל לבין הקב"ה. למשל, משה רבינו היה שואל את הקב"ה מה לענות לשאלות של בני ישראל, והיה מקבל תשובה מהקב"ה. בזמנינו, המצב הרבה יותר מסובך.

-          תרגום יונתן מוסיף וּצְלוּ עַל עַמָא בֵּית יִשְרָאֵל שבעברית והתפללו על עם בית ישראל .

מעניין מאד: משה רבינו ואהרון הכוהן הגדול מתפללים להקב"ה. אבל הם לא מתפללים בשבילם, אלא הם מתפללים על עם ישראל! יכול להיות שזה הסוד של קבלת הברכה: לברך גם על כול עם ישראל, ביחד עם כול עם ישראל.

-          תרגום יונתן מוסיף וַאֲמַר יְקַבֵּיל מֵימְרָא דַיְיָ בְּרַעֲוָא יַת קוּרְבַּנְכוֹן וְיִשְׁרֵי וְיִשְׁבּוֹק עַל חוֹבֵיכוֹן וּמִן יַד אִיתְגְלֵי אִיקַר

שְׁכִינְתָּא דַיְיָ לְכָל עַמָא שבעברית ויאמרו:  יקבל מאמר ה׳ את קרבנכם, וימחל ויעזוב את חטאותיכם, ומיד התגלה כבוד שכינת ה׳ אל כל העם.

לפי תרגום יונתן, משה רבינו, אהרון הכוהן הגדול, מתפללים בעד כול עם ישראל. ומיד התגלה כבוד שכינת ה׳ אל כל העם. זה רמז עמוק ויפה ביותר: על ידי תפילה אל הקב"ה, בעד כול עם ישראל, כול עם ישראל יוצאים זכאים . גם אלה שלכאורה לא חטאו, אבל גם אלה סבלו מהסתרת הקב"ה, בגלל בני ישראל שכן מטאו.

מסקנה: עם ישראל ערבים זה לזה! כולנו ביחד, כאלה וכאלה. לכן, על כול אחד לחשוב שקיום העולם תלוי אך ורק במעשים שלו: אם עושה מצווה, העולם ממשיך להתקיים, אם עושה עבירה, העולם נחרב. זה לא פשוט. אבל יש בזה זכות גדולה, תפקיד שיכול למלא כול החיים, כאשר גורל העולם תלוי אך ורק במעשינו.