יום שלישי, 23 ביוני 2020

פירוש התורה - וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל-אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים, קְחוּ אֶת-הַמִּנְחָה הַנּוֹתֶרֶת מֵאִשֵּׁי יְהוָה, וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ: כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, הִוא.


בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים



 כתוב בספר ויקרא, פרשת שמיני:
[ויקרא י יב] וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל-אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים, קְחוּ אֶת-הַמִּנְחָה הַנּוֹתֶרֶת מֵאִשֵּׁי יְהוָה, וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ:  כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, הִוא
[תרגום אונקלוס] וּמַלֵּיל מֹשֶׁה עִם אַהֲרוֹן, וְעִם אֶלְעָזָר וְעִם אִיתָמָר בְּנוֹהִי דְּאִשְׁתְּאַרוּ, סַבוּ יָת מִנְחָתָא דְּאִשְׁתְּאַרַת מִקֻּרְבָּנַיָּא דַּייָ, וְאִכְלוּהָא פַּטִּיר בִּסְטַר מַדְבְּחָא:  אֲרֵי קֹדֶשׁ קֻדְשִׁין, הִיא
[תרגום יונתן] וּמַלֵיל משֶׁה עִם אַהֲרן וְעִם אֶלְעָזָר וְעִם אִיתָמָר בְּנוֹי דְאִישְׁתַּיְירוּ מִן יַקִידְתָּא סִיבוּ יַת מִנְחָתָא דְאִשְׁתְּיָרַת מִקוּרְבָּנַיָא דַיְיָ וְאִכְלוּהָ פַּטִיר בִּסְטַר מַדְבְּחָא אֲרוּם קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הִיא:
א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 137]):
"וידבר משה עם אהרן ועם אלעזר ועם איתמר בניו, שנשארו מן השרפה, קחו את המנחה שנשארה מקרבני ה׳, ואכלוה מצות בצד המזבח,
כי קדש קדשים היא."
מעניין ויפה מה כתוב באותו הספר על תרגום יונתן לפסוק זה:
"וכן פירש רש״י: הנותרים מן המיתה. ובספר אהבת יונתן כאן מפרש, וז״ל: והענין, מדלא כתב ״הנשארים״. דהנה ההבדל בין נשאר לנותר הוא, שנשאר הוא, שהופרש ונתייחד בכוונה לבדו, וממילא לא היה משותף עם הכל כלל. משא״כ חלק הנותר שהוא שלא בכוונה, היה משותף תחלה עם הכל, רק על פי מקרה נותר לבדו, וכן כאן, היו גם הם ראוים להשרף, והיו משותפים עם הכל בזה בתחלה. רק זכות אביהם עמדה להם להיות נותרים, וכאוז״ל (יומא פז):. הרבה בנים היו לו לאהרן שראוים להשרף כנדב ואביהוא שנאמר ״הנותרים״, אלא שעמד להם זכות אביהם, עכ״ל."
הפירוש של רש"י:
הנותרים -  מן המיתה מלמד שאף עליהם נקנסה מיתה על עון העגל הוא שנאמר (דברים ט) ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו ואין השמדה אלא כלוי בנים שנא' (עמוס ב) ואשמיד פריו ממעל ותפלתו של משה בטלה מחצה שנא' (דברים ט) ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא.
-          אולי מעניין, גם תרגום אונקלוס כותב דְּאִשְׁתְּאַרוּ שבעברית שנשארו.
לעניות דעתי, תרגומים לוקחים זד בתוך המחלוקת: נותרים או נשארים. לעניות דעתי, יפה ביותר גם המחלוקת המילולית, הבלשנית, במובן של מילים שבמבט ראשון, יש להם אותו מובן. אני, אישית, לא ידעתי על ההבדל שלכאורה קיים בין נותר לבין נשאר. דבר זה מחזק אותי בדעה שכדי ללמוד טוב עברית, עם כול הגוונים שיש בשפה, יש לקרוא את ספרות הקודש. זה מפליא כמה חשוב ההבדל בין גוונים של מילה, כמה הקפדה יש על המילה הנכונה ביותר. יפה ביותר!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה