פירוש התורה - וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל-מֹשֶׁה, הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת-חַטָּאתָם וְאֶת-עֹלָתָם לִפְנֵי יְהוָה, וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי, כָּאֵלֶּה; וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם, הַיִּיטַב בְּעֵינֵי יְהוָה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת שמיני:

[ויקרא י יט] וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל-מֹשֶׁה, הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת-חַטָּאתָם וְאֶת-עֹלָתָם לִפְנֵי יְהוָה, וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי, כָּאֵלֶּה; וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם, הַיִּיטַב בְּעֵינֵי יְהוָה. 

[תרגום אונקלוס] וּמַלֵּיל אַהֲרוֹן עִם מֹשֶׁה, הָא יוֹמָא דֵּין קָרִיבוּ יָת חַטָּוָתְהוֹן וְיָת עֲלָוָתְהוֹן קֳדָם יְיָ, וְעָרַעָא יָתִי, עָקָן כְּאִלֵּין; אִלּוּ פּוֹן אֲכַלִית חַטָּתָא יוֹמָא דֵּין, הֲתָקֵין קֳדָם יְיָ. 

[תרגום יונתן] וּמַלֵיל אַהֲרן עִם משֶׁה הָא יוֹמָא דֵין קְרִיבוּ בְנֵי יִשְרָאֵל יַת קָרְבַּן חַטַאתְהוֹן וְעָלְוַותְהוֹן קֳדָם יְיָ וַאֲרַע יָתִי סִקוּל כְּאִילֵין בִּתְרֵין בְּנַי הֲלָא מַעֲשְרָא תִנְיָנָא אִתְפַּקֵיד דִי לָא לְמֵיכַל אָבִיל מִינֵיהּ כָּל דְכֵן קָרְבָּן חַטָאתָא וּמַה אִילוּ אִישְׁתְּלִיַית וַאֲכָלִית מִן קָרְבַּן חַטָאתָא יוֹמָא דֵין אוּף תְּרֵין בְּנַי דְאִשְׁתְּיָירוּ הֲוָה לְהוֹן מִן דִינָא דְיִתּוֹקְדוּן דְלֵית אֶפְשַׁר דִי שְׁפַר קֳדָם יְיָ: 

[ירושלמי (קטעים)] קְרִיבוּ יַת חַטְוָותֵיהוֹן וְיַת עֲלָוַותְהוֹן קֳדָם יְיָ וְאִיתְיַלְפָא יַתְהֶן דְּחַטָּאתָא חֲמִירָא מִן מַעְשְרָא תִנְיָינָא וְלֵית אֶפְשַׁר לַאֲבֵילָא לְמֵיכַל מִינֵיהּ וַאֲנָא דְאָרַע יָתִי אֲבֵילָא רוּבָא יוֹמָא הָדֵין דְּמִיתוּ תְּרֵין בְּנַי נָדָב וַאֲבִיהוּא וַאֲנָא אָבִיל עֲלֵיהוֹן הָא אִילוּ אֲכָלִית חַטָּאת יוֹמָא דֵין הֲאִית אֶפְשַׁר דְּשַׁפִּיר וְתַקִּין קֳדָם יְיָ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 140]):

"וידבר אהרן אל משה, הנה היום הזה הקריבו בני ישראל את קרבן חטאתם ועולתם לפני ה׳, וקרה אותי אסון כזה כשני בני, הלא מעשר שני צווה אשר לא יאכל אבל ממנו, כל שכן קרבן חטאת, דמה אילו שגגתי ואכלתי מקרבן החטאת היום הזה, אף שני בני אשר נותרו היה להם מן הדין שישרפו, ואי אפשר שייטב לפני ה׳. "

-          לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

-          לעניות דעתי, פסוק זה בתרגום יונתן, הוא אנושי ביותר, ומלא אמונה בהקב"ה.