בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר ויקרא, פרשת צו:
[ויקרא ח טו] וַיִּשְׁחָט,
וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-הַדָּם וַיִּתֵּן עַל-קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב
בְּאֶצְבָּעוֹ, וַיְחַטֵּא, אֶת-הַמִּזְבֵּחַ; וְאֶת-הַדָּם, יָצַק
אֶל-יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ, וַיְקַדְּשֵׁהוּ, לְכַפֵּר עָלָיו.
[תרגום
אונקלוס] וּנְכַס, וּנְסֵיב מֹשֶׁה יָת דְּמָא וִיהַב עַל קַרְנָת מַדְבְּחָא
סְחוֹר סְחוֹר בְּאֶצְבְּעֵיהּ, וְדַכִּי, יָת מַדְבְּחָא; וְיָת דְּמָא,
אֲרֵיק לִיסוֹדָא דְּמַדְבְּחָא, וְקַדְּשֵׁיהּ, לְכַפָּרָא עֲלוֹהִי.
[תרגום
יונתן] וּנְכַס משֶׁה יַת תּוֹרָא וּנְסֵיב משֶׁה יַת אַדְמָא וִיהַב עַל קַרְנַת
מַדְבְּחָא חֲזוֹר חֲזוֹר בְּאֶצְבְּעֵיהּ וְרַבֵּי יַת מַדְבְּחָא מִן
כָּל סְפַק אָנוֹס וְחָטוּפִין מְטוֹל דְחָשִׁיב בִּלְבָבֵיהּ דִלְמָא נְסִיבָא
סַרְכַיָא דִבְנֵי יִשְרָאֵל אַפְרָשׁוּתָא מִן אָחֵיהוֹן בְּאוֹנְסָא וּקְרִיבוּ
לַעֲבִידַת מַשְׁכְּנָא אוֹ דִילְמָא הִישְׁתְּכַּח בִּבְנֵי יִשְרָאֵל דְלָא
הֲוָה בְּלִבֵּיהּ לְמֵיתַיָא לַעֲבִידְתָּא וְשָׁמַע קַל כְּרוּזָא וְאִיסְתְּפֵי
וְאַיְיתִי בְּלָא צְבוֹ מְטוֹל כֵּן דְכֵי יָתֵיהּ בַּאֲדַם תּוֹרָא וְיַת
מוֹתַר אַדְמָא אָרִיק לִיסוֹדָא דְמַדְבְּחָא וְקַדְשֵׁיהּ לְכַפָּרָא עֲלוֹי:
א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא
דף 105]):
"בספר
יין הטוב
פיי׳, וישחט משה
את הפר, וייקח
משה את הדם
וייתן על
קרנות המזבח סביב
באצבעו, וימשח את
המזבח מכל
ספק אונס
וגזל, משום
שחשב בלבו
אולי לקחו
נשיאי ישראל
תרומה מאחיהם
באונס והקריבו
לעבודת המשכן,
או אולי
נמצא בבני
ישראל
שלא
היה בלבו
להביא לעבודה
ושמע קול
הכרוז ויירא, והביא
בלא רצון,
משום כך
טהר אותו בדם הפר,
ואת מותר הדם
יצק אל יסוד
המזבח ויקדשהו לכפר
עליו."
-
כתוב באותו הספר:
"כתוב
באותו הספר: בספר נושא כלי יהונתן כאן
מוסיף, וז״ל: וכן
הוא בתו״כ סי׳ קפ: ״לכפר עליו״, כפרה זו
איני יודע מהו וכו׳, אלא שאמר משה בשעה
שצווה אדון העולם להתנדב
בדבר מקדש, דחקו ישראל
איש איש והביאו שלא
בטובתם, תהא כפרה
זו שלא יתנדב אדם גזל למקדש, וכן הוא
אומר (ישעיה
סא ח)
״אני ה׳
אוהב משפט
שונא גזל
בעולה״, עכ״ל."
-
בבקשה, לשים לב: כתוב במקרא וַיְחַטֵּא,
אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, כתוב בתרגום אונקלוס וְדַכִּי, יָת מַדְבְּחָא, כתוב
בתרגום יונתן וְרַבֵּי יַת
מַדְבְּחָא.
רש"י
מפרש:
ויחטא את המזבח - חטאו וטהרו מזרות להכנס לקדושה
לעניות דעתי, מעניין איך במבט ראשון,
התרגום הוא ההפוך של המילה שבמקרא: במקרא וַיְחַטֵּא, אבל
בתרגום אונקלוס כתוב וְדַכִּי שבעברית וזכה, ובתרגום יונתן
כתוב וְרַבֵּי שבעברית והגדיל, הביא אותו,
את המזבח, לדרגה גבוהה יותר של קדושה. מעניין, מפני שבמבט ראשון נראה כמו תיקון
לתורה, משנים באופן חד וברור את המובן של המילה שבתורה. לעניות דעתי, זה דוגמה
חשובה של דרך ארץ ושכל ישר של התייחסות חז"ל למקרא.
-
תרגום יונתן מוסיף חלק גדול בתרגום הפסוק,
מִן כָּל סְפַק אָנוֹס וְחָטוּפִין מְטוֹל דְחָשִׁיב
בִּלְבָבֵיהּ דִלְמָא נְסִיבָא סַרְכַיָא דִבְנֵי
יִשְרָאֵל
אַפְרָשׁוּתָא מִן אָחֵיהוֹן בְּאוֹנְסָא וּקְרִיבוּ לַעֲבִידַת מַשְׁכְּנָא אוֹ
דִילְמָא הִישְׁתְּכַּח בִּבְנֵי יִשְרָאֵל דְלָא הֲוָה בְּלִבֵּיהּ לְמֵיתַיָא
לַעֲבִידְתָּא וְשָׁמַע קַל כְּרוּזָא וְאִיסְתְּפֵי וְאַיְיתִי בְּלָא צְבוֹ שבעברית מכל ספק
אונס וגזל,
משום שחשב
בלבו אולי
לקחו נשיאי ישראל
תרומה מאחיהם
באונס והקריבו
לעבודת המשכן,
או אולי
נמצא בבני
ישראל שלא היה
בלבו להביא
לעבודה ושמע
קול הכרוז
ויירא, והביא
בלא רצון.
לפי
אותו הספר, תהא
כפרה זו שלא יתנדב אדם גזל למקדש, וכן הוא
אומר (ישעיה
סא ח)
״אני ה׳
אוהב משפט
שונא גזל
בעולה״, עכ״ל.
יכול להיות שתרגום יונתו משלב בתרגום של הפסוק דברים שנכתבו הרבה
יותר מאחר מאש התורה, כאן (ישעיה סא
ח).
לעניות
דעתי, יש כאן חידוש בשיטת התרגום, באופן התרגום, כאשר משלבים בתרגום רעיונות ממקור
אחר, שיכולים להסביר, לפרש, את הפסוק. ז"א, התרגום הוא יותר מתרגום מילה
במילה, אלא גם הסבר ופירוש.
עוד
דבר, יכול להיות שהדגש על הפסוק שבספר ישעיה ״אני ה׳
אוהב משפט
שונא גזל
בעולה״ בא גם בעקבות חורבן בית המקדש השני.
בלי ספק, חורבן בית המקדש השני היה אירוע קשה לשאת ביותר, אפילו ברמה על אנושית.
וזה רק טבעי שאירוע זה משפיע בצורה עצומה ובלתי מבוטלת לחלוטין על התפתחות היהדות,
על הבנת המקרא ופירושה, על ספרות הקודש באותה התקופה. לעניות דעתי, כפי שאנו רואים
גם בימינו, הרושם של חורבן בית המקדש השני על הדורות הבאים אחרי החורבן, כולל הדור
שלנו, קטן ופוחת. יכול להיות שיש מקום לקום ולשפר דבר זה, ז"א, ללמוד, לזכור,
ולהגיד בקול רם, חזק, וברור, לעולם לא יותר! חורבן בית המקדש השני מסמל אולי
ניסיון של ביטול מוחלט של העם היהודי. למשל, בנוסף לעבדים היהודים, והגלות הרומי,
הרומאים שינו את שם ארץ יהודה, ארץ ישראל לשם חדש, ללא קשר בכלל לעם היהודי שהיה
חי בארץ זאת, והביא את השם Palaestina לארץ יהודה, ושם Julia
Capitolina לירושלים. כתוב בוויקיפדיה (Syria
Palaestina ) :
Shortly before or after
the Bar
Kokhba's revolt (132–135),
the Roman Emperor Hadrian changed the name of the Judea
province and merged it with Roman Syria to form Syria Palaestina, and
founded Aelia
Capitolina on the
ruins of Jerusalem, which some scholars conclude was
done in an attempt to remove the relationship of the Jewish people to the
region (my accentuation).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה