פירוש התורה - וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים, וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ-גָל; וַיֹּאכְלוּ שָׁם, עַל-הַגָּל.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת ויצא:

[בראשית לא מו]  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים, וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ-גָל; וַיֹּאכְלוּ שָׁם, עַל-הַגָּל.

[תרגום אונקלוס]  וַאֲמַר יַעֲקוֹב לַאֲחוֹהִי לְקוּטוּ אַבְנִין, וּנְסִיבוּ אַבְנִין וַעֲבַדוּ דְּגוֹרָא; וַאֲכַלוּ תַּמָּן, עַל דְּגוֹרָא.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר יַעֲקב לִבְנוֹי דַהֲוָה קָרֵי לְהוֹם אָחוּי לְקוּטוּ אַבְנִין וְלַקִטוּ אַבְנִין וַעֲבָדוּ אוֹגַר וַאֲכָלוּ תַמָן עַל אוֹגְרָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 371]):

" ויעקב אמר לבניו (של לבן) אשר היה קורא להם ״אחיו״: לקטו אבנים, וילקטו אבנים ויעשו גל, ויאכלו שם על הגל."

-          כתוב כאן ויעקב אמר לבניו (של לבן).

לעומת זה, רש"י מפרש:

לאחיו - הם בניו שהיו לו אחים נגשים אליו לצרה ולמלחמה (ב"ר)

רמב"ן מפרש כמו ([שרת"י במדינות – בראשית דף 371]):

ויאמר יעקב לאחיו - לאחי לבן הנזכר אשר באו עמו 

גם המלבי"ם מפרש באותה הצורה, כמו ([שרת"י במדינות – בראשית דף 371]):

ויאמר יעקב לאחיו - של לבן או לבני לבן

קטן אני להתערב בסוגיה זאת. אבל, לעניות דעתי, יש השלכות שונות ביניהן, אם הולכים לפי דעה זאת או הולכים לפי דעה זאת:

אם אלה היו בניו של יעקב, זה אולי רמז שיעקב התנתק מקרוביו של לבן, ורק עם לבן עשה את הברית.

אם אלה היו קרוביו ובניו של לבן, הרי יש ליעקב ברית לעד, לתמיד, גם אתם, ולא רק עם לבן.

הבדלים אלה יכולים להיות משמעותיים בשאלת הבעלות על ארץ ישראל. לכן, רש"י מפרש " הם בניו שהיו לו אחים נגשים אליו לצרה ולמלחמה", ז"א, בניו של יעקב. הייתי מזכיר גם כן, את הפירוש של רש"י על בריאת העולם, בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית א א] בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.

בראשית - אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם"  (שמות יב, ב), שהיא מצוה ראשונה שנצטווה בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? משום "כוח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גוים", שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה, ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.

ב' תרגומים דומים למקרא.