פירוש התורה - וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים, וַיִּקְחוּ שְׁנֵי-בְנֵי-יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ, וַיָּבֹאוּ עַל-הָעִיר, בֶּטַח; וַיַּהַרְגוּ, כָּל-זָכָר.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וישלח:

[בראשית לד כה] וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים, וַיִּקְחוּ שְׁנֵי-בְנֵי-יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ, וַיָּבֹאוּ עַל-הָעִיר, בֶּטַח; וַיַּהַרְגוּ, כָּל-זָכָר.

[תרגום אונקלוס]  וַהֲוָה בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה כַּד תְּקִיפוּ עֲלֵיהוֹן כֵּיבֵיהוֹן, וּנְסִיבוּ תְּרֵין בְּנֵי יַעֲקוֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִּינָה גְּבַר חַרְבֵּיהּ, וְעָאלוּ עַל קַרְתָּא, דְּיָתְבָא לְרֻחְצָן; וּקְטַלוּ, כָּל דְּכוּרָא. 

[תרגום יונתן] וַהֲוָה בְּיוֹמָא תְלִיתָאָה כַּד הֲווֹ מִתְמַקְמְקִין מִן כֵּיב גוּזְרַתְהוֹם וּנְסִיבוּ תְּרֵין מִבְּנוֹי דְיַעֲקב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה גְבַר סַיְיפֵיהּ וְעָלוּ עַל קַרְתָּא דַהֲוָה יַתְבָא לְרוֹחְצַן וּקְטָלוּ כָּל דְכוּרָא: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 399]):

"בספר אהבת יונתן כאן:  ויהי ביום השלישי, כאשר היו נמוקים (נימוקים למילה? אולי, גם לפי פירוש מלבי"ם) מכאב מילתם, (כמ״ש הר״ן [נדרים לא]:  שהמתינו שמען ולוי עד יום הג׳, כדי שיהיו חלושים ביותר, דכבר  [שכבר] נכאבו [היו כואבים] ג׳ ימים וכ"ו),  לקחו שמעון ולוי, אחי דינה (לבדם),  איש חרבו ועלו על העיד, שיושביה ישבו בה לבטח, ויהרגו כל זכר שבה, (בלי שום מפריע)."

-          מלבי"ם מפרש:

בהיותם כאבים - ומתחרטים על המילה והיה בדעתם לנקום מבני יעקב על שגרמו להם הכאב הזה,

-          לְרוּחְצָן (קידושין עב ב)   -   לָבֶטַח

-          לפי תרגום יונתן, וגם לפי פירוש המלבי"ם, יש רמז שהמילה שעשו תושבי שכם לא הייתה מילה

לשם גיור, אלא מילה לשם קבלת דבר במירמה.