פירוש התורה - וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה; וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֶיךָ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וישלח:

[בראשית לב ו] וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה; וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֶיךָ.

[תרגום אונקלוס] וַהֲווֹ לִי תּוֹרִין וּחְמָרִין, עָן וְעַבְדִּין וְאַמְהָן; וּשְׁלַחִית לְחַוָּאָה לְרִבּוֹנִי, לְאַשְׁכָּחָא רַחֲמִין בְּעֵינָךְ.

[תרגום יונתן] וּמִכָּל מַה דִבְרִיךְ יָתִי אַבָּא לֵית בְּיָדִי אֱלָהֵין הֲווֹ לִי כִזְעֵיר תּוֹרִין וְחַמְרִין עָאן וְעַבְדִין וְאַמְהָן וְשַׁדָרִית לְתַנָאָה לְרִבּוֹנִי דְלָא אָהַנְיַית לִי בִּרְכָתָא הַהוּא לְאַשְׁכָּחָא רַחֲמִין בְּעֵינָךְ דְלָא תִינְטוֹר לִי בָּבִין עֲלָהּ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 377]):

"וממה דברך  (שבירך) אותי אבא אין בידי, רק מעט שוורים וחמורים, צאן ועבדים ושפחות, ואשלח להגיד

לאדוני שלא הצליח לי הברכה שקיבלתי, ובכן אקווה שאמצא חן בעיניך, ולא תשמור לי בלבך שנאה על הברכה" – מדברי המתרגם נראה לכאורה, כמבעט (בועט) יעקב בהברכה (בברכה) שקיבל,  וככפוי טובה הוא, ח"ו.

-          רש"י מפרש בצורה דומה:

ויהי לי שור וחמור - אבא אמר לי מטל השמים ומשמני הארץ זו אינה לא מן השמים ולא מן הארץ

-          מלבי"ם גם מפרש בצורה דומה:

ויהי - ועוד שהברכה הוא שיהיה שפע והצלחה למעלה מדרך הטבע, ואני המעט אשר יש לי בא ברוב עמל ויגיעה. וז"ש "ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור", לא קודם לכן, רק אחר עבודה של עשרים שנה, וגם לא ברכה רבה רק "שור וחמור" מעט מכל מין, וגם שעקר הברכה היה בקרקעות, משמני הארץ ורוב דגן ותירוש, ומזה אין לי מאומה, ואני צריך לבקש מקום לשבת בארצך, וע"כ.

-          אפשר אולי לשאול שאלה: האם דברי יעקב אל עשו, הם כפוי טובה כלפי יצחק אבינו, אביו, או

תחבולות, דברים מהפה החוצה וללא משמעות, כלפי עשו?

ובאמת, כתוב באותו הספר:

ורמז דבר זה לעשו, במה שציווה את שלוחיו להשיב לו על שאלת: ״למי אתה״: לעבדך ליעקב, ואיך

יאמרו: לעבדך ליעקב, הרי ״לה׳ הארץ ומלואה״, והיה להם לומר: כי מאת ה׳, העבדים ההם נתונים ליעקב. אלא, כדי שלא יבין שבאו לו העבדים מצד תוספת ברכת ה׳, כ״א מצד עמלו של יעקב. ובכל זאת חלילה מלומר כי יעקב תלה היכולת בכוחו ועוצם ידו, (וגם מלומר שלא הכיר בטובת הברכה שחנן לו השי״ת), אלא שמפני היראה, הוציא שקר מפיו, ובהתוודותו לפני השי״ת, אמר הפך זה ממש, כמו שיתבאר בסמוך בפסוק ״קטונתי״, עכ״ל.