פירוש התורה - וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וישלח:

[בראשית לג ד] וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ. 

[תרגום אונקלוס] וּרְהַט עֵשָׂו לְקַדָּמוּתֵיהּ וְגָפְפֵיהּ, וּנְפַל עַל צַוְרֵיהּ וְנַשְּׁקֵיהּ; וּבְכוֹ.

[תרגום יונתן] וּרְהַט עֵשָו לִקְדָמוּתֵיהּ וְגַפֵיף לֵיהּ וְאִתְרְכִין עַל צַוְורֵיהּ וּנְשֵׁיק לֵיהּ וּבְכוּן עֵשָו בָּכָא עַל צַעֲרָא דְשִׁינוֹי דְאִיתְמִזְמִיזוּ וְיַעֲקב בָּכָא עַל צַעֲרָא דְצַוָורֵיהּ:

[ירושלמי (קטעים)] וּרְהַט עֵשָו לִקְדָמוּתֵיהּ וְחַבֵּיק יָתֵיהּ וְאִתְרְכִין עַל צַוְורֵיהּ וּנְשֵׁיק יָתֵיהּ עֵשָו הֲוָה בָּכִי עַל דִקְהָן שִׁינוֹי וְיַעֲקב הֲוָה בָּכִי עַל שַׁעֲשִׁיעַת צַוְורֵיהּ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 395]):

" וירוץ עשו לפניו ויחבקהו והטה עצמו על צווארו (של יעקב) ויישק לו, ויבכו, עשו בכה על צער אשר שיניו נתנדנדו (התנדנדו) ויעקב בכה על הצער של צווארו."

מפרשים באותו הספר:

" ב א ה ב ת יונתן מוסיף: ולזה ויבכו שניהם, וכאומרם בבר״ר (פע״ח יב) (ב-בראשית רבה) שלא בא (עשו) לנשקו אלא לנשכו, ונעשה צוארו של יעקב אע״ה (אבינו עליו השלום) של שיש וקהו שיניו של אותו רשע וכו׳. וכן אי׳ בפרקי דרבי אליעזר (פל״ז),  ועיין בשיר השירים רבה (פ״ג סי׳ ו) עה״פ(על הפסוק) ״צווארך כמגדל השן״, ושם מסיים: וקהו וכו׳ ונמסו כדונג, וזהו שאי' (תהלים קיב י) ״שיניו יחרוק ונמס״, ובלקח טוב ומדרש אגדה אי׳, שנעשו שיניו כמו שעווה..., עכ״ל (עד כאן לשונו)."

-          ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.

-          רש"י מפרש באופן מסוים דומה לתרגום יונתן:

וישקהו - נקוד עליו ויש חולקין בדבר הזה בברייתא דספרי יש שדרשו נקודה זו לומר שלא נשקו בכל לבו (ב"ר – בראשית רבה) אר"ש (אמר רבי שמעון) בן יוחאי (רשב"י) הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו (ב"ר).

-          זה אולי רמז על הכוונות האמתיות של צאצאי עשו, עמי הרומי, כלפי עם ישראל, כלפי היהודים.