פירוש התורה - וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר, וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל-לָחֶם; וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם, וַיָּלִינוּ בָּהָר.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת ויצא:

[בראשית לא נד] וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר, וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל-לָחֶם; וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם, וַיָּלִינוּ בָּהָר.

[תרגום אונקלוס] וּנְכַס יַעֲקוֹב נִכְסְתָא בְּטוּרָא, וּקְרָא לַאֲחוֹהִי לְמֵיכַל לַחְמָא; וַאֲכַלוּ לַחְמָא, וּבָתוּ בְּטוּרָא. 

[תרגום יונתן] וּנְכַס יַעֲקב נִכְסְתָא בְּטַוְורָא וְזַמֵן לְקָרִיבוֹי דְאָתוּ עִם לָבָן לְמִסְעוֹד לַחֲמָא וּסְעָדוּ וּבָתוּ בְּטַוְורָא: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 373]):

"ויזבח יעקב זבח בהר, וזימן לקרוביו שבאו עם לבן לאכל לחם, ויאכלו (לחם) וילינו בהד."

אותו הספר משווה בין פסוק זה לבין פסוק קודם [בראשית לא מו] , לגבי הביטוי לְאֶחָיו :

"בספר עלינו לשבח כאן דייק, דלעיל בפסוק מו ([בראשית לא מו]),  על ״ויאמר יעקב לאחיו״, פירש״י ותרגום יונתן, שאחיו הם בניו, וכאן על ״ויקרא לאחיו״, פירש״י ויונתן שהם אוהביו וקרוביו של לבן, ולא

בניו של יעקב, והלא פלא הוא, והשפתי חכמים במקום, עומד על כך.

ומתרץ בשם אחד הרבנים, וז״ל: יעקב אבינו לימד את דורות הבאים, שעם סבא כזה כמו לבן, אסור

להסב לסעודה... (ולכן), בפסוק הראשון מדובר בהקמת הגל, ולכן שם מפרשים שאחיו הם בניו, אבל כאשר הולכים לזבוח זבח, ולאכול יחדיו, מסלק יעקב את בניו מן המקום, ואוסר עליהם להשתתף בסעודה. הוא עצמו, יעקב, נאלץ לאכול עם לבן, מסיבות שמציינים המפרשים במקום, אבל עם הילדים, יש לאסור לאכול עם סבא, שעלול לקרר את ליבותיהם בשאלות, כמו:  'מדוע אתם נוטלים ידיים בספל,  וכי לא די ברחיצת ידיים בסבון' או: ׳מדוע אתם מברכים לפני האוכל׳, וכו'.  עצם הצגת השאלות הללו בפני הנכדים, טומנת בחובה סכנה של התקררות גדולה ביראת שמים, עכ״ל."

ב' תרגומים דומים למקרא.