בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב
בספר ויקרא, פרשת קדושים:
[ויקרא יט טז] לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא
תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ: אֲנִי, יְהוָה.
[תרגום
אונקלוס] לָא
תֵּיכוֹל קֻרְצִין בְּעַמָּךְ, לָא תְּקוּם עַל דְּמָא
דְּחַבְרָךְ: אֲנָא, יְיָ.
[תרגום
יונתן] לָא תֶהֱווֹן אָזְלִין בָּתַר לִישַׁן תְּלִיתָאֵי דְהוּא קְשֵׁי הֵי
כְּחַרְבָּא דִקְטַל מִן תְּרֵין חוּרְפוֹי לְמֵיכוּל קוּרְצִין לִמְעִיקָא לְבַר
עַמָךְ לָא תִמְנַע זְכוּ דְחַבְרָךְ לְמִסְהֲדָא עֲלוֹי בְּדִינָא אֲנָא
יְיָ:
[ירושלמי
(תקעים)] עַמִּי בֵּית יִשְרָאֵל לָא תֶהֱווּן בָּתַר לִישְׁנָא תְּלִיתַיָא עַל
חַבְרֵיכוֹן וְלָא תִשְׁתּוֹק אִידְמָא דְחַבְרָךְ בִּזְמַן דְאַתְּ יָדַע
קְשׁוֹט בְּדִינָא כְּדֵין אָמַר יְיָ:
א'
תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 311]):
"לא תהיו
הולכים אחר לשון
השלישית
(המשולשת ?), שהוא קשה
כמו חרב
ההורג משני
חידודיו, להכריז
דברים רעים (לאכול נשיכות?)
להצר לבן (של
) עמך,
לא תמנע (מללמד)
זכות
של
חברך,
להעיד
עליו
בדין,
כן אמר
ה׳."
-
ירושלמי
(קטעים) בעברית:
"עמי, בית ישראל, לא תהיו (לא תלכו) אחרי לשון משולשת על
חבריכם, ולא תשתוק (על) דם חברך בזמן שאתה יודע האמת בדין, כזה אמר ה'."
-
התרגומים
מעניינים, כאשר הם, על ידי התרגום, מפרשים ומסבירים את פסוק המקרא:
· כתוב במקרא לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל
בְּעַמֶּיךָ. תרגום אונקלוס כותב לָא תֵּיכוֹל קֻרְצִין בְּעַמָּךְ
קֻרְץ
– קֻרְצִא – to cut, biting, cutting
– לחתוך, נושך, חותך (מילון יאסטרוב)
לכן,
לפי תרגום יונתן, רָכִיל זה קֻרְצִין לנשוך, לחתוך.
דבר
דומה בתרגום יונתן. הביטוי לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ תורגם והוסבר בצורה
רחבה לָא תֶהֱווֹן אָזְלִין בָּתַר לִישַׁן תְּלִיתָאֵי דְהוּא קְשֵׁי הֵי
כְּחַרְבָּא דִקְטַל מִן תְּרֵין חוּרְפוֹי לְמֵיכוּל קוּרְצִין לִמְעִיקָא לְבַר
עַמָךְ.
דבק
דומה בירושלמי (קטעים).
לפי
ההרחבה שבתרגומים, הרכילות היא דבר קשה ביותר, זה לא רק קלות דעת, או דבר
שולי הבא משעמום, אלא ממש כמו, או דומה, לשפיכות דמים.
· כתוב במקרא לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ.
תרגום אונקלוס מתרגם באופן דומה.
רש"י
מפרש גם כן באותו אופן:
לא
תעמד על דם רעך - לראות במיתתו ואתה
יכול להצילו (תורת כהנים), כגון טובע בנהר,
וחיה או לסטים באים עליו:
אבל,
תרגום יונתן, ובדומה לו ירושלמי (קטעים), מתרגמים ומסבירים בכיוון קצת שונה, לעניות
דעתי, אולי, מסמיכים את סוף הפסוק על ראש הפסוק.
תרגום
יונתן כותב לָא תִמְנַע זְכוּ דְחַבְרָךְ לְמִסְהֲדָא עֲלוֹי בְּדִינָא שבעברית
לא תמנע (מללמד)
זכות
של
חברך,
להעיד
עליו
בדין.
תרגום
דומה גם בירושלמי (קתעים) וְלָא תִשְׁתּוֹק אִידְמָא דְחַבְרָךְ בִּזְמַן
דְאַתְּ יָדַע קְשׁוֹט בְּדִינָא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה