בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי
תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר ויקרא, פרשת קדושים:
[ויקרא כ יד] וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִקַּח
אֶת-אִשָּׁה וְאֶת-אִמָּהּ--זִמָּה הִוא; בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ, וְאֶתְהֶן,
וְלֹא-תִהְיֶה זִמָּה, בְּתוֹכְכֶם.
[תרגום אונקלוס] וּגְבַר,
דְּיִסַּב יָת אִתְּתָא וְיָת אִמַּהּ--עֵיצַת חֲטִין הִיא; בְּנוּרָא יוֹקְדוּן
יָתֵיהּ, וְיָתְהוֹן, וְלָא תְּהֵי עֵיצַת חֲטִין, בֵּינֵיכוֹן.
[תרגום אונקלוס] וּגְבַר
דְיִסַב יַת אִיתָא וְיַת אִימָהּ זְנוּ הִיא בְּנוּרָא יוֹקְדוּן יָתֵיהּ
וְיַתְהֶן בְּאַתְּכוּת אַבָּר לְפוּמְהוֹן וְלָא תְהֵי זְנוּ בֵּינֵיכוֹן:
א' תרגום
יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 343]):
"ואיש אשר
ייקח
את אישה ואת אמה,
זנות היא,
באש ישרפו אותו ואתהן
כהתכת
עופרת
לפיהם,
ולא תהא
זנות
ביניכם."
-
פירוש
רש"י מסביר:
ישרפו אתו ואתהן – (סנהדרין
עה) אי אתה יכול לומר אשתו הראשונה ישרפו שהרי נשאה בהיתר ולא נאסרה עליו אלא אשה
ואמה הכתובין כאן שתיהן לאיסור שנשא את חמותו ואמה ויש מרבותינו שאומרים אין כאן
אלא חמותו ומהו אתהן את אחת מהן ולשון יוני הוא הן אחת
-
תרגום
יונתן מוסיף בְּנוּרָא יוֹקְדוּן יָתֵיהּ וְיַתְהֶן בְּאַתְּכוּת אַבָּר
לְפוּמְהוֹן שבעברית באש ישרפו אותו ואתהן
כהתכת
עופרת
לפיהם. לעניות
דעתי, עונש קשה ביותר, וחמור ביותר. לעניות דעתי, זה לפי אותו קו של שמירה קפדנית
ביותר על טהרת המשפחה.
יש אולי שאלה: האם גם
בימינו, להעניש את היהודים באותה המידה? התשובה ברורה, לא ולא!
בהמשך לזה, מצאתי wikisource.org/wiki/מצוה:לא_לגלות_ערוות_אישה_ובתה, ספר המצוות להרמב"ם, וספר
החינוך, מדברים על העונש שבתורה, בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ, וְאֶתְהֶן. לעומת
זה, בשולחן ערוך, wikisource.org/wiki/שולחן_ערוך_אבן_העזר_טו,
שהוא יותר קרוב לזמנינו, מדברים על העבירה, אבל לא מדברים על העונש. ז"א,
העונשים החמורים ביותר שבתורה, כבר לא שכיח בזמן חיבור שולחן ערוך. תרוץ לכך:
היהודים חיים בתוך חברה רחבה, נוכרית, במלכויות נוכריות, עם מערכת בתי משפט שונה
לחלוטים ממערכת המשפטית שבתורה. עוד דבר, אולי, שינוי מחשבתי אצל חכמי הדור,
ובהמשך גם בימינו, שיש לשנות מערכת העונשים ולהתאים אותה לדורות שבימינו. המטרה של
העונש להרתיע, למנוע מעשים אלה. אולי דוגמה, כתוב בתורה:
[שמות כא כג-כד] כג וְאִם-אָסוֹן,
יִהְיֶה--וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ, תַּחַת נָפֶשׁ. כד עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד
תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל.
[ויקרא כד יט-כ] יט וְאִישׁ,
כִּי-יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ--כַּאֲשֶׁר עָשָׂה, כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ. כ שֶׁבֶר,
תַּחַת שֶׁבֶר, עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן--כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם
בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ.
גם את עונשים אלה, הוחלפו
בכנס כספי, כבר בימי הגמרא. הייתי מוסיף, היהדות היא לא בבידוד, לא נבדלת לחלוטים
מן העולם שסביבה. כמו שהיהדות השפיעה וממשיכה להשפיע על העולם הנוכרי, כך גם
היהדות מושפעת, פחות או יותר, ממנו. אולי דוגמה: הופעת הזרמים של היהדות, יהדות
הקונסרבטיבית, רפורמית, ולעניות דעתי, גם חסידות, ודתית-לאומית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה