פירוש התורה - מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

    כתוב בספר ויקרא, פרשת קדושים:

[ויקרא יט לב] מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה.  

[תרגום אונקלוס] מִן קֳדָם דְּסָבַר בְּאוֹרָיְתָא תְּקוּם, וְתֶהְדַּר אַפֵּי סָבָא; וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ, אֲנָא יְיָ. 

[תרגום יונתן] מִן קֳדָם סָבִין דִסְבִירִין בְּאוֹרַיְתָא תְּקוּמוּן וּתְיַיקֵר אַפֵּי חַכִּימָא וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ אֲנָא יְיָ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 329]):

"מלפני זקנים המבינים בתורה תקומו, ותכבד פני חכם, ויראת מאלקיך אני ה׳"

אותו ספר ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 329]) מוסיף:

"בספר אהבת יהונתן כאן, העיר בדברי המתרגם, וז״ל: ... ולכן לא תרגם: ותייקר אפי ״סבא חכימא״ (רק ״חכימא״), כי והדרת וגו׳ מוסב רק על ינק וחכים, הנקרא ״זקן״ מצד חכמתו. אולם זה שלא כהלכה, דהלכה כאיסי בן יהודה (קידושין לב:), ״מפני שיבה תקום״, אפילו כל שיבה במשמע, אפילו רק זקן מלא ימים, ואינו תלמיד חכם, שכן אמר ר״י (שם לג.) דהלכה כאיסי בן יהודה, ועבד עובדא כוותיה וקם מקמי סבי דארמאי עיי״ש, עכ״ל."

-        תרגום אונקלוס מתרגם באופן דומה: מִן קֳדָם דְּסָבַר בְּאוֹרָיְתָא תְּקוּם.

-        רש"י גם מפרש באופן דומה:

מפני שיבה תקום – (ת"כ קידושין לב) יכול זקן אשמאי ת"ל זקן אין זקן אלא שקנה חכמה.

-        דבר מעניין: באוטובוסים, ולא רק שמה, ובכלל בהבנה רגילה, של יום יום, מבינים מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם שבמקרא, לפי הפשט,

לקום (ולתת מקום) למבוגרים, לקשישים. אבל, לפי הפרשנים, המובן של הפסוק אחר לחלוטין. היה אולי לכתוב החלק השני של הפסוק וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן.