פירוש התורה - אַל-תְּחַלֵּל אֶת-בִּתְּךָ, לְהַזְנוֹתָהּ; וְלֹא-תִזְנֶה הָאָרֶץ, וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה.

 

בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת קדושים:

[ויקרא יט כט] אַל-תְּחַלֵּל אֶת-בִּתְּךָ, לְהַזְנוֹתָהּ; וְלֹא-תִזְנֶה הָאָרֶץ, וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה.

[תרגום אונקלוס] לָא תַּחֵיל יָת בְּרַתָּךְ, לְאַטְעָיוּתַהּ; וְלָא תִּטְעֵי אַרְעָא, וְתִתְמְלֵי אַרְעָא עֵיצַת חֲטִין.

[תרגום יונתן] לָא תִפְסוּן יַת בְּנָתֵיכוֹן לְמִסְבָא יַתְהוֹן לִזְנוּ וְלָא תִשְׁהוּן לְמִסְבָא בְּנָתֵיכוֹן לְגוּבְרִין סְמוּךְ לְפִירְקֵיהוֹן דְלָא יְטַעֲוַון בִּזְנוּ בָּתַר עַמְמֵי אַרְעָא וְתִיתְמְלֵי אַרְעָא זְנוּ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 326]):

"לא תאפסו את בנותיכם לקחת אותם לזנות, ולא תשהו להשיא בנותיכם לגברים סמוך לפרקן, שלא יטעו כזנות אחרי גויי הארץ,

ותמלא הארץ זנות."

-        כתוב במקרא אַל-תְּחַלֵּל אֶת-בִּתְּךָ, כתוב בתרגום אונקלוס לָא תִפְסוּן יַת בְּנָתֵיכוֹן.

לפי זה, לחלל = לאפס! ז"א, לחלל זה לחסל, לבטל, חילול ה' חו"ח זה ביטול ה', דבר משמעותי ביותר. לכן, לא במקרא שמי שמחלל את השם, חו"ח, מוציא את עצמו מכלל עם ישראל.

רש"י מפרש:

אל תחלל את בתך להזנותה - במוסר בתו פנויה לביאה שלא לשם קידושין

אותו ספר ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 327]) מוסיף ומפרש, בהמשך לפירוש רש"י: וזה שאמר הכתוב ״אל תחלל את בתך להזנותה״, ולמסור אותה לביאה שלא לשם קידושין (פירוש רש"י, התוספת שלי), ואף שזה לא הוי עוד חטא חמור כל כך, רק שמזה יומשך קלקול יותר.

-        תרגום יונתן מוסיף וְלָא תִשְׁהוּן לְמִסְבָא בְּנָתֵיכוֹן לְגוּבְרִין סְמוּךְ לְפִירְקֵיהוֹן דְלָא יְטַעֲוַון בִּזְנוּ בָּתַר עַמְמֵי אַרְעָא, כאשר

התוספת הזאת באה במקום הכתוב במקרא וְלֹא-תִזְנֶה הָאָרֶץ.

אותו ספר ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 327]) מוסיף ומפרש: " ״ולא תזנה הארץ״, היינו המון עם ילמדו ממנו לזנות בעריות ממש, ״ומלאה הארץ זמה״, שהם יוסיפו עוד לחטוא, וממעשה זה יומשך חטאים גדולים והפסד גדול, ואתי שפיר, עכ״ל. ודבריו אפשר להעמיס בדברי המתרגם שכתב: שלא יטעו בזנות אחרי גויי הארץ, היינו דכשיראו מעשה הקל של החשוב שנכשל בזנות, יבואו ללמוד מהגויים

מעשה זנות החמור, והבן.

כתוב בתרגום יונתן עַמְמֵי אַרְעָא, שתורגם לעברית גויי הארץ. לכן, עַמְמֵי אַרְעָא שבתרגום לעברית מילה במילה עמי הארץ, אומות הארץ, אלה גויים.

אפשר לשאול, למה תרגום יונתן כמוסיף סְמוּךְ לְפִירְקֵיהוֹן שבעברית סמוך לפרקן?

יכול להיות תירוץ, הגיל הקטן, ללא שכל דיו, ללא בגרות נפשית, רגשית, וגם מוסרית מבוססת, ברורה, ואיתנה. יכול להיות שתירוץ זה מכסה את סְמוּךְ לְפִירְקֵיהוֹן גם מלמטה וגם מלמעלה. 

לעניות דעתי, תרגום יונתן, דרך הפירושים, והתוספות שלו, חשוב ביותר, גם, ואולי במיוחד, בימינו אלה!