פירוש התורה - וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, בְּאַרְצְכֶם--לֹא תוֹנוּ, אֹתוֹ.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת קדושים:

[ויקרא יט לג]  וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, בְּאַרְצְכֶם--לֹא תוֹנוּ, אֹתוֹ. 

[תרגום אונקלוס]  וַאֲרֵי יִתְגַּיַּר עִמְּכוֹן גִּיּוֹרָא, בַּאֲרַעְכוֹן--לָא תּוֹנוֹן, יָתֵיהּ.

[תרגום יונתן]  וַאֲרוּם אִין אִיתְגַיֵיר וְאִיתְחַזֵק עִמְכוֹן גִיוֹרָא בְּאַרְעֲכוֹן לָא תוֹנוּ יָתֵיהּ בְּמִילִין קָשִׁין: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 330]):

"והרי אם יתגייר, והוא מוחזק עמכם לגר בארצכם, לא תונו אותו במלים קשות."

-        רש"י מפרש באופן דומה:

לא תונו - אונאת דברים לא תאמר לו אמש היית עובד ע"א ועכשיו אתה בא ללמוד תורה שנתנה מפי הגבורה

-        לפי הפשט של המקרא וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, בְּאַרְצְכֶם – לעניות דעתי, מדובר כאן על נוכרי, יכול להיות גם עכו"ם, שבא לגור

בארץ ישראל, בתוך עם ישראל. לעומת זה, תרגום יונתן כותב וַאֲרוּם אִין אִיתְגַיֵיר וְאִיתְחַזֵק עִמְכוֹן גִיוֹרָא בְּאַרְעֲכוֹן שבעברית והרי אם יתגייר, והוא מוחזק עמכם לגר בארצכם. גם רש"י מפרש פירוש דומה. ז"א, הפסוק מתייחס אך ורק על הגיורים בתוך עם ישראל, על מי שהתגייר והפך ליהודי. דבר דומה כותב תרגום אונקלוס וַאֲרֵי יִתְגַּיַּר עִמְּכוֹן גִּיּוֹרָא, בַּאֲרַעְכוֹן שבעברית והרי יתגייר עמכם גיור, בארצכם.  

לכן, לעניות דעתי, יש הבדל משמעותי בים פשט המקרא לבין התרגומים. וזה מעניין ביותר. יכול להיות שהבדל מבטא שינויים הסטורים. בזמן המקרא, עם ישראל היה ריבון בארץ ישראל, היה הרוב המוחלט השולט. לכן, היה אולי אפשרי ולא פוגע בעם ישראל, שנוכרים, גרים כפי שכתוב במקרא, היו גרים בתוכם. לנוכרים אלה היו זכויות בתחום הקניין, המסחר, דומות לאלה של עם ישראל. גם כן, לנוכרים הייתה הגנה משפטית וזכויות דומות לעם ישראל, אפילו בסכסוך בין נוכרי לבין בני ישראל.

לעומת זה, בזמן כתיבת התרגומים, בזמן כתיבת התלמודים, בבל וירושלמי, ובטח בזמן רש"י, מצב היהודים היה אחר לחלוטין. היהודים היו מיעוט נרדפת, אפילו בארץ ישראל היהודים היו וחיו בתוך ערבוב של הרבה עמים נוכרים, כולם עכו"ם. לכן, גם היחס בין יהודים לבין הנוכרים היה אחר לחלוטים מהיחס בזמן המקרא. בתקופה זאת הסכנה של התבוללות הייתה הרבה יותר גדולה. לכן, גם ההלכות שמפרידות בין יהודים לבין הנוכרים חמורות יותר, רחבות יותר. לעניות דעתי, מצב דומה יש גם בימינו אלה.