פירוש התורה - כִּי-אִישׁ אִישׁ, אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ--מוֹת יוּמָת: אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל, דָּמָיו בּוֹ.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת קדושים:

[ויקרא כ ט] כִּי-אִישׁ אִישׁ, אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ--מוֹת יוּמָת:  אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל, דָּמָיו בּוֹ. 

[תרגום אונקלוס] אֲרֵי גְּבַר גְּבַר, דִּילוּט יָת אֲבוּהִי וְיָת אִמֵּיהּ--אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל:  אֲבוּהִי וְאִמֵּיהּ לָט, קַטְלָא חַיָּב.

[תרגום יונתן] אֲרוּם גְבַר טְלֵי וּגְבַר סִיב דְיֵילוּט יַת אָבוֹי וְיַת אִמֵיהּ בִּשְׁמָא מְפָרֵשׁ אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵיל בְּאַטְלוּת אַבְנִין מְטוֹל דְאָבוֹי וְאִמֵיהּ לָט קְטָלָא חַיָיב:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 339]):

"כי איש קטן ואיש זקן, אשר יקלל את אביו ואת אמו בשם המפורש, מות יומת בהשלכת אבנים, משום שאביו ואמו קילל, מיתה חייב ."

-        תרגום יונתן מוסיף בפירושו ותרגומו:

אֲרוּם גְבַר טְלֵי וּגְבַר סִיב שבעברית כי איש קטן ואיש זקן. לעניות דעתי, זה פירוש המקרא כִּי-אִישׁ אִישׁ, על הכפל אִישׁ אִישׁ. יש, לעניות דעתי, דבר מעניין וחשוב בתרגום יונתן: ענישה של גְבַר טְלֵי שבעברית איש קטן. לפי הפשט, זה ילד, קטין. אבל, ילד לא אמור להישפט אם הוא, הילד לא שומר על הלכות, על המצוות. למה כאן, הילד כן נענש, ובצורה חמורה ביותר, דין מוות בסקילה? יכול להיות שהדבר דומה לענישה של בן סורר ומורד:

[דברים כא יח-כא] יח כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ, וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם. יט וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ. כ וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ: "בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ, זוֹלֵל וְסֹבֵא".  כא וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ, וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ.

בן סורר ומורד נענש על מה שהוא אלול לעשות בעתיד, פשעים חמורים ביותר נגד אביו ואמו. יכול להיות שגם לפי תרגום יונתן, הבן הקטן נענש על הפשעים שהוא אלול לעשות. עוד תקדים אולי, בביטול עמלק:

[דברים כה יז-יט] יז זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.  יח אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.  יט וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח.

לעניות דעתי, כמו שעמלק נענש על הפשעים שהוא אלול לעשות, גם גְבַר טְלֵי נענש על הפשעים שהוא עלול לעשות.

בִּשְׁמָא מְפָרֵשׁ שבעברית בשם המפורש. כתוב באותו הספר ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 339]) בשם המפורש, אבל לא בשם כנוי.  יכול להיות שגם כאן, כמו במקרה של בו סורר ומורד, כוונת התרגום היא יותר להפחיד ולחנך את היהודים, קטן כמו גדול, מאשר להעניש אותם במוות בסקילה.

יִתְקְטֵיל בְּאַטְלוּת אַבְנִין שבעברית מות יומת בהשלכת אבנים. יכול להיות שהעונש דומה לעונש במקרה בן סורר ומורד.