פירוש התורה - וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת-אֵשֶׁת אִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף, אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ--מוֹת-יוּמַת הַנֹּאֵף, וְהַנֹּאָפֶת.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת קדושים:

[ויקרא כ י] וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת-אֵשֶׁת אִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף, אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ--מוֹת-יוּמַת הַנֹּאֵף, וְהַנֹּאָפֶת. 

[תרגום אונקלוס] וּגְבַר, דִּיגוּף יָת אִתַּת גְּבַר, דִּיגוּף, יָת אִתַּת חַבְרֵיהּ--אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל גַּיָּפָא, וְגַיָּפְתָא.

[תרגום יונתן] וּגְבַר דִי יִגוֹר יַת אִתַּת גְבַר מֵאַרְסָא אוֹ דִי יִגוֹר יַת אִתַּת חַבְרֵיהּ מִבַּעְלָא אִיתְקְטָלָא יִתְקְטֵיל עַל מִיבְעֲלָא בְּשִׁינוּק סוּדְרָא אַקוֹשָׁא בְּגוֹ רְכִיכָא וְעַל מֵאַרְסָא בְּאַטְלוּת אַבְנִין גִיוֹרָא וְגִיוֹרְתָּא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 341]):

"בספר יין הטוב פי׳, ואיש אשר ינאף את אשת איש מאורסה, או אשר ינאף את אשת חברו הבעולה, מות יומת על הבעולה בניעור הסודר הקשה בתוך הרך, (כדין מיתת חנק,  וכדאי׳ בסנהדרין במשנה נב:), ועל המאורסה (יומתו) בהשלכת אבנים (היא מיתת סקילה), הנואף והנואפת ."

שִׁינוּקא – strangulation  - חנק (מילון יאסטרוב)

אַקוֹשָׁא – hard, hard-backed – קשה, מכוסה בחומר קשה (מילון יאסטרוב)

רַכִּיכָא   -   רַכָּה

בְּגוֹ   -   בְּתוֹךְ

סוּדָרָא   -   סוּדָר; מעפורת (רש"י)

גִיוֹרָא – stranger, and also adulterer – זר, אבל גם נואף! (מילון יאסטרוב)

-        תרגום יונתן מוסיף ומסביר:

וּגְבַר דִי יִגוֹר יַת אִתַּת גְבַר מֵאַרְסָא אוֹ דִי יִגוֹר יַת אִתַּת חַבְרֵיהּ מִבַּעְלָא שבעברית ואיש אשר ינאף את אשת איש מאורסה, או אשר ינאף את אשת חברו הבעולה. חלק זה מסביר את הכפל שבמקרא וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת-אֵשֶׁת אִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף, אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ.

עַל מִיבְעֲלָא בְּשִׁינוּק סוּדְרָא אַקוֹשָׁא בְּגוֹ רְכִיכָא שבעברית (תרגום שלי) על הבעולה בחנק סודר קשה בתוך רך. רש"י מפרש באופן דומה:

מות יומת הנואף והנואפת - כל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק

וְעַל מֵאַרְסָא בְּאַטְלוּת אַבְנִין שבעברית ועל המאורסה (יומתו) בהשלכת אבנים (היא מיתת סקילה). באותו הספר ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 341]) כתוב שזה חידוש של תרגום יונתן, אפילו חידוש גדול. הסיבה, יש הבדל בין אשת איש מאורסה, לבין אשת חברו הבעולה. לכן, גם עונש המוות באופן שונה.