פירוש התורה - לֹא יִטַּמָּא, בַּעַל בְּעַמָּיו--לְהֵחַלּוֹ.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת אמור:

[ויקרא כא ד] לֹא יִטַּמָּא, בַּעַל בְּעַמָּיו--לְהֵחַלּוֹ. 

[תרגום אונקלוס]  לָא יִסְתָּאַב, בְּרַבָּא בְּעַמֵּיהּ--לְאַחָלוּתֵיהּ. 

[תרגום יונתן] לָא יִסְתָּאֵב בַּעֲלָא לְאִיתְּתֵיהּ אֱלָהֵן כַּד כַּשְׁרָא לֵיהּ בְּרַם לִקְרֵיבָא דְהִינוּן עַבְדִין עוֹבְדֵי עַמֵיהּ יִתְחַל עֲלֵיהוֹן:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 351]):

"לא יטמא בעל לאשתו אלא כשהיא כשרה לו, (בא למעט חללה ופסולה לכהונה, רש״י), רק לקרוביו, שהם עושים מעשי עמו, להם יתחלל."

-        רש"י מפרש באופן דומה:

לא יטמא בעל בעמיו להחלו – (ת"כ) לא יטמא לאשתו פסולה שהוא מחולל בה בעודה עמו וכן פשוטו של מקרא לא יטמא בעל בשארו בעוד שהיא בתוך עמיו שיש לה קוברין שאינה מת מצוה ובאיזה שאר אמרתי באותו שהיא להחלו להתחלל הוא מכהונתו