בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב
בספר ויקרא, פרשת צו:
[ויקרא ח ב] קַח אֶת-אַהֲרֹן, וְאֶת-בָּנָיו אִתּוֹ, וְאֵת
הַבְּגָדִים, וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה; וְאֵת פַּר הַחַטָּאת, וְאֵת שְׁנֵי
הָאֵילִים, וְאֵת, סַל הַמַּצּוֹת.
[תרגום
אונקלוס] קָרֵיב יָת אַהֲרוֹן, וְיָת בְּנוֹהִי עִמֵּיהּ, וְיָת לְבוּשַׁיָּא,
וְיָת מִשְׁחָא דִּרְבוּתָא; וְיָת תּוֹרָא דְּחַטָּתָא, וְיָת תְּרֵין דִּכְרִין,
וְיָת, סַלָּא דְּפַטִּירַיָּא.
[תרגום
יונתן] קְרֵיב יַת אַהֲרן דְאִתְרַחֵק עַל עוֹבְדָא דְעֵיגְלָא וְטוֹל יַת
לְבוּשַׁיָא דְפַקֵידְתָּךְ וְיַת מִשְׁחָא דִרְבוּתָא וְיַת תּוֹרָא דְחַטָאתָא
וְיַת תְּרֵין דִכְרִין וְיַת סַלָא דְפַטִירַיָא:
א'
תרגומים דומים למקרא.
-
תרגום
יונתן מוסיף דְאִתְרַחֵק עַל עוֹבְדָא דְעֵיגְלָא שבעברית שהתרחק על
מעשה העגל.
תרגום
יונתן מביא אמירה ברורה שאהרון הכוהן הגדול התרחק, לא השתתף, היה כאנוס על מעשה העגל.
מעניין שדבר זה העסיק את רבי יונתן עליו השלום עד כדי כך שהביא אמירה זאת באמצע תרגום
הפסוק. זה אולי מעיד על הוויכוחים הרעיוניים על המעשים שסתורה, והרצון לישר אותם, בתקופה שלפני וגם אחרי חורבן בית המקדש השני.
יכול להיות שזה היה תהליך של עשיית חשבון נפש, של חיפוש, ומחשבות למה חורבן
ירושלים, ובית המקדש השני קרה. זה היה אסון בכלי מידה של גלות מצרים, וגלות בבל אחרי
חורבן בית המקדש הראשון. זה קשה ביותר להבין, להסביר את תהליך הקומה של עש ישראל
מחדש אחרי חורבן בית המקדש השני, ובמיוחד בעשרות השנים הראשונות, אלא נס גלוי
שהקב"ה עשה לנו, לבני ישראל, לעם היהודי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה