בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב
בספר ויקרא, פרשת צו:
[ויקרא ח ג] וְאֵת
כָּל-הָעֵדָה, הַקְהֵל, אֶל-פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.
[תרגום
אונקלוס] וְיָת כָּל כְּנִשְׁתָּא, כְּנוֹשׁ, לִתְרַע, מַשְׁכַּן זִמְנָא.
[תרגום
יונתן] וְיַת כָּל כְּנִישְׁתָּא כְּנוֹשׁ לִתְרַע מַשְׁכַּן זִימְנָא:
א'
תרגומים דומים למקרא.
-
כתוב
במקרא הַקְהֵל, כתוב בתרגומים כְּנוֹשׁ.
לכן,
הַקְהֵל זה הפועל, הציווי. ז"א, הפסוק מדבר אך ורק על כָּל-הָעֵדָה,
ולא הקהל (שם), שיכול לכלול גם את הערב רב שיצא ממצרים ביחד עם בני ישראל. לכן,
יכול להיות שהייתה מן הפרדה, מן מרחק בין בני ישראל לבין הערב רב. ז"א, הערב
רב לא נספגו, לא התבוללו בתוך עם בני ישראל, אפילו שהערב רב היו אולי פי כמה במספר
מאשר בני ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה