בית המקדש ובית התפילין

בס"ד

דברים חיים רחמים

בית המקדש ובית התפילין

בית התפילין הוא הקופסה שבה שמים את פרקי התפילות שבתפילין.

יכול להיות שיש דמיון מסוים בין בית המקדש לבין בית התפילין.

-          כפי שהשי"ת אומר לשלמה המלך עליו השלום, שלא מספיק שהבית יהיה יפה ומרווח אלא בני ישראל צריכים לשמור על הברית  עם השי"ת, לשמור את החוקים, את המשפטים, ואת המצוות שהשי"ת גזר, כדי שהשכינה תשכון בבית המקדש (ספר מלאכים א פרק ו פסוק יב).

דבר דומה אפשר להגיד גם על בית התפילין. לא מספיק שהוא יהיה יפה וגדול אלא גם האדם צריך לשמור על ברית השי"ת כדי השכינה תשכון עליו.

-          כתוב במסכת אבות, פרק ה', משנה ה', "עשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש: ..עומדים צפופים ומשתחווים רווחים...". אפשר אולי לפרש שבית המקדש היה משנה מידותיו לפי האנשים שהיו בתוכו.

דבר דומה אפשר אולי להגיד גם על בית התפילין. הוא מתרחב וגדל בעצמו לפי המצוות שהאדם שלובשו עושה. 

רב ותלמידו

בס"ד

דברים חיים רחמים

רב ותלמידו:

הרב לא יכול לומר את הדברים שתלמידו אומר.  כתוב במסכת אבות פרק א משנה יא:  

"אבטליון אומר, חכמים, הזהרו בדבריכם^כג, שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל". 

מפרש עיקר תוספות יום טוב:

על המשנה חכמים כו'. אין הכוונה שאין שאר בני אדם מוזהרים בכך, אלא שאם יפול ספק בדבריהם של חכמים יבואו השומעים לכלל טעות, משא"כ בדברי הדיוט שאין משגיהין על דבריו. לכן הזהיר יותר לחכמים. הר"י ן' שושן:

לעומת זאת, התלמיד יכול להגיד גם דברים שונים ומשונים, כול עוד הם בגדר התורה. אבל התלמיד לא

מסוגל להגיד את הדברים שרבו אומר, גם בגלל חוסר ניסיון, ידע, ועומק בהבנת. לכן, אפשר להגיד

            שהרב ותלמידו משלימים זה את זה.

הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה, אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי...

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר מלכים א' פרק ו' פסוק [יב]:

"הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה, אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי, וְאֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְו‍ֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם, וַהֲקִמֹתִי אֶת דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל דָּוִד אָבִיךָ:"

חז"ל מפרשים את הפסוק הזה שלא מספיק הבית היפה ששלמה המלך בנה לקדוש ברוך הוא, אלא הקב"ה ישכון שמה אך ורק אם שלמה המלך ובניו ישמרו את החוקים, המשפטים, והמצוות שהקב"ה גזר.

קל וחומר דבר זה נכון לכול בית ודירה, לא משנה כמה הדירה יפה ומרווחת. השכינה נמצאת שמה אלא אך ורק אם בעלי הבית שומרים את מצוות הקב"ה.

צדיק ורע לו, רשע וטוב לו

בס"ד

דברים חיים רחמים

כותב המהר"ל בספרו "תפארת ישראל", פרק [כו] (26), את הרעיון הבא:

התורה היא אלוהית, על-טבעית. לכן, גם השכר וגם העונש הבאים לפי התורה, הם אלוהים, על-טבעיים, ואולי אפשר להגיד לא בעולם הזה.

לכן, יש אולי תירוץ לביטוי החז"ל "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" (בבלי ברכות ז ע"א ומקבילים רבים במדרשים). הטוב והרע הם לא בעולם הזה שהוא העולם הטבעי אלא בעולם הבא שהוא העל-טבעי.  

ובכול זאת, למה יש לאדם איסורים, ומחלות, וגזירות קשות בעולם הזה? תשובה מידית ובוודאי נכונה היא "כי לא מחשבותיי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאום השי"ת" (ספר ישעיהו, פרק נה, פסוק ח).

תירוץ אחר, " אמר לו (השי"ת למשה רבנו): משה, צדיק וטוב לו - צדיק בן צדיק, צדיק ורע לו - צדיק בן רשע, רשע וטוב לו - רשע בן צדיק, רשע ורע לו - רשע בן רשע". אז למה בוחר אדם להיות צדיק בן רשע ורע לו? מפני שהוא אוהב את בניו ובוחר לתת להם סיכוי להיות צדיק בן צדיק וטוב לו, בעולם הבא בזכות צדקתו ובעולם הזה בזכות צדקות אביו. 

היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה

בס"ד

דברים חיים רחמים

כותב המהר"ל בספרו "תפארת ישראל", פרק [כו] (26), את הרעיון הבא:

- התורה נתנה במדבר, ולא בהרים או בים, מפני שהוא, המדבר, הרחוק ביותר מחומריות. לכן, הדבר הזה אולי יכול להיות תירוץ לביטוי "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" (תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף פא, עמוד א).

בני העניים הם רחוקים מאד מהחומריות, פשוט אין להם! לכן, מהם תצא תורה, כמו שהתורה נתנה במדבר. 

חידושי תורה

בס"ד

דברים חיים רחמים

כול הפלפולים האלה מבקשים שאלה נוספת: איך מגדירים את המושג 'חידושי תורה' אם אין חדש תחת השמש וכול השאלות כבר נשאלו וכול התשובות כבר ניתנו? מדובר על ספרות חז"ל במשך של ארבעת אלפים שנה ועל ידי גאונים. 

יְהוָה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי, וּמְפַלְטִי-לִי

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב ספר שמואל, פרק כב, פסוקים ב', ג':

 ב וַיֹּאמַר: יְהוָה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי, וּמְפַלְטִי-לִי.  ג אֱלֹהֵי צוּרִי, אֶחֱסֶה-בּוֹ; מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי,  מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי.

כול התארים אמיתיים, מפני שהשי"ת נמצא שמה באמת, וההשגחה האישית קיימת בכול מקום.

מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי:

בס"ד

דברים חיים רחמים

ספר תהילים [סט] פסוק ט, "מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי:".

יכול להיות שפסוק זה מתאר את המצב של היום בין חרדים וחילוניים? לכן, שאין חדש תחת השמש!

יש גם סימן הזהרה חזק ביותר בפסוק הזה: כפי שהמצב בישראל התדרדר אחרי דוד ושלמה עליהם השלום, חס וחלילה שלא יבוא גם בדורותינו.

ברוך ה' אשר לא-חסיר תפילתי וחסדו מאתי:

בס"ד

דברים חיים רחמים

ספר תהילים [סו] פסוק כ, "ברוך ה' אשר לא-חסיר תפילתי וחסדו מאתי:".

אפשר להגיד שתפילתי וחסדו של ה', הולכים ביחד!

ולך ה' חסד כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו:

בס"ד

דברים חיים רחמים

ספר תהילים [סב] פסוק יג, "ולך ה' חסד כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו:"

פסוק זה בספר תהילים מחזק את הגישה ששינוי במעשים מביא לשינוי בגזירות קשות.

כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל

בס"ד

דברים חיים רחמים

כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל (תלמוד בבלי, מסכת קידושין דף ע עמוד ב)

א' הפרוש המקובל הוא "כל מי שפוסל אחרים, פוסל אותם בגלל מומו שלו, אותו רואה אצל אחרים"         . he.wiktionary.org/wiki/כל_הפוסל_במומו_ פוסל

ב' יכול להיות שאפשר למצוא פירוש נוסף. שמעתי אתמול ברשת רדיו מורשת סיפור שיכול להביא לפירוש הנוסף.

אומרים חז"ל שכאשר נערך דיון בבית המשפט של מעלה, ניתן זכות הדיבור גם לאדם שאותו דנים. אבל לא מאפשרים לו לדבר ישירות ולהגן על עצמו, אלא בצורה משונה. שולחים לפניו מקרה של אדם שעבר עבירה דומה לשלו, שעליה דנים אותו בבית הדין של מעלה. עכשיו, מסתכלים בבית הדין של מעלה איך האדם הוא בעצמו דן את האדם השני שעבר עבירה דומה לשלו. אם הוא מדבר בזכותו, הדיבור הזה הוא בזכותו עצמו. אבל, אם הוא פוסל אותו, במומו עצמו פוסל.

ביטויים שהוצאו מהקשרם

בס"ד

דברים חיים רחמים

א' כתוב  בספר תהילים [נח] פסוק יב, "...אך יש אלוהים שופטים בארץ:"

מוכר הביטוי של מנחם בגין, עליו השלום 'יש שופטים בירושלים'. אבל נראה לי שהביטוי של בגין הוצא מהקשרו, כאשר הביטוי המלא הוא 'אך יש אלוהים שופטים בארץ'. לעניות דעתי, הביטוי השלם אומר שהשי"ת הוא השופטים בארץ ישראל.

ב' הביטוי עצת אחיתופל מסמל עצה גרועה, שנועדה להוליך שולל. ברם לאמיתו של דבר הייתה עצתו של אחיתופל עצה טובה ונכונה, כפי שמעיד התנ"ך:"וַיהוָה צִוָּה, לְהָפֵר אֶת-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה, לְבַעֲבוּר הָבִיא יְהוָה אֶל-אַבְשָׁלוֹם, אֶת-הָרָעָה:" (שמואל ב' י"ז, יד). ושעל כן, דוד, אשר ידע את עוצמת עצותיו, התפלל במיוחד: "וַיֹּאמֶר דָּוִד סַכֶּל נָא אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל יְהֹוָה:" (שמואל ב' ט"ו, לא (אחיתופל.\ he.wikipedia.org/wiki ).

            ג' "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאום ה'" (ישעיה, נט', 20).

מלבי"ם מפרש: "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב", יבא הגואל לציון להחזיר עטרת ציון והמקדש והסנהדרין גם יבא אל השבים מפשע ביעקב אל בני הגולה שישובו אז בתשובה ע"י הצר הדוחק בם, וא"ת ואיך יתקיימו העם עד העת ההיא, והלא עוד חזון למועד? משיב.  

לעניות דעתי, גם הביטוי 'ובא לציון גואל' מוצא מהקשרו. מפני שהוא קשור וקיים אך ורק עם ההמשך שלו 'ולשבי פשע ביעקב נאום ה''. ז"א, אך ורק כאשר יש חזרה בתשובה, באה גם הגאולה.

כול 37 הגיבורים שהיו עם דוד המלך

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמואל  ב, פרק כג, פסוקים טו-לט, על כול 37 הגיבורים שהיו עם דוד המלך, שמרו עליו, והיו איתו במלחמות.

אפשר ללמוד מזה שנכון, ראוי, ורצוי להזכיר את כול השותפים בניצחון, מעשה טוב, מצווה, גבורה. 

התורה היא תבלין ליצר הרע וגם למלאך המוות

בס"ד

דברים חיים רחמים

אמר המהר"ל בספרו 'תפארת ישראל' פרק כה (http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/tifeeret/25-2.htm ) :

"והשטן מלאך המוות הוא יצר הרע" וגם "ולפיכך התורה היא תבלין ליצר הרע שאינו יכול למשול על האדם".

לפי זה, התורה היא תבלין גם למלאך המוות.

באותו העניין, מספרים חז"ל על דוד המלך (שבת ל', קהלת רבה ה', רות רבה ג'):

"בכל יום שבת היה דוד המלך יושב ועוסק בתורה במשך כל היום, ומלאך המָוֶות לא יכול לנגוע בו בשעת לימודו.

כאשר הגיעה שָעָתוֹ למות, באותו יום - שבת היה וגם חג השבועות, עמד מלאך המוות לפניו ולא יכול לו, שלא פָּסָק דוד מלימוד התורה. אמר מלאך המוות: מה אעשה לו? היה שם גן מאחורי הבית, בא מלאך המוות ונִיעֶר באילנות. יצא דוד המלך לראות מהו פשר הנִיעוּר באילנות, ופסק לרגע מלימודו. היה עולה במדרגה, לפתע נשברה המדרגה תחתיו ונפל, יצאה נשמתו ומת."

יכול גם להיות רמז לכך שמי שלומד תורה הוא צדיק ותלמיד חכם. ואומרים חז"ל שצדיק חי לנצח ואף פעם לא מת.

בית העלמין ובית העולמים

בס"ד

דברים חיים רחמים

חז"ל מדברים על בית העלמין, וזה בית הקברות.

חז"ל, וגם הזוהר הקדוש, מדברים על בית העולמים, וזה בית המקדש.

ידוע שהמילה 'עולמין' זה 'עולמים' אבל בארמית. שאלתי את הרב שלי והוא אומר שנכון, אותה מילה עם שני מובנים כול כך רחוקים זה מזה במבט ראשון. אבל, שתיהן נותנים ביטוי 'שער לקדושה'.

יכול להיות שאפשר לחזק את התירוץ הזה כאשר אנו זוכרים את אמירת חז"ל 'אחרי מות קדושים!'.

רק העם מזבחים בבמות כי לא נבנה בית לשי"ת עד הימים ההם

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר מלכים א פרק ג פסוק ב:

"רק העם מזבחים בבמות כי לא נבנה בית לשי"ת עד הימים ההם"

כתב אחד המפרשים, מצודת דוד "... כי הרבות הבמות, קרובות קצת למשפט העובדי כוכבים".

אפשר לשאול אם המצב הזה המתואר בספר מלכים א, שהיה קיים בימי שלמה המלך, לפני כשלושת אלפים שנה, האם הוא אולי דומה למה שיש בימינו, כאשר אין בית המקדש, ויש מקומות פולחן רבים כמו בתי קברות וקברי צדיקים, הילולות, ואולי עוד. 

ויעל בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימתהו ויקרב בביתו במדבר

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר מלכים א' פרק ב פסוק לד:

"ויעל בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימתהו ויקרב בביתו במדבר"

מדובר על יואב, שר הצבא של דוד המלך, שהומת בפקודת שלמה המלך ובעצת אביו דוד המלך. פעולה זאת קיבלה אישור וברכת השי"ת. לפי המקרא, יואב ביצע כמה רציחות וגם קשר קשר בעד המלכת אדוניה תחת אביו דוד המלך, בניגוד לרצונו וללא ידיעתו של דוד המלך.

יכול להיות שהביטוי 'ויקרב בביתו במדבר' מרמז על זה שבית הרוצח הופך למדבר, ללא אנשים, בית אזוב והפקר.

עִם-חָסִיד, תִּתְחַסָּד; עִם-גִּבּוֹר תָּמִים, תִּתַּמָּם.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב ספר שמואל, פרק כב, פסוקים כו:

כו עִם-חָסִיד, תִּתְחַסָּד; עִם-גִּבּוֹר תָּמִים, תִּתַּמָּם. 

אולי מעניין להסתכל על השינוי שעבר המובן של המילה "תתחסד" מזמן דוד המלך לימינו. המפרשים מסבירים:

-          מצודת דוד: עם חסיד תתחסד – רצה לומר:כן דרכך להתנהג בחסד עם חסיד.

-          דברים דומים כותבים מצודת ציון והרלב"ג.

אבל, בימינו, לפי מילון עברית-עברית שבINTERNET :

-          מתחסד – נהג בצביעות, העמיד פני צדיק תמים,

-          מתחסד (פ') – להיות צבוע, להפגין צדקנות, לעשות עצמו צדיק תמים,

-          מתחסד (ת'\ש"ע) – צבוע, דו-פרצופי, מזויף, מתחפש או מתחזה לחסיד.

אפשר לשאול אולי למה יש הבדל כול כך גדול, ממש כמו בין המזרח לבין המערב, בין המובן שבזמנו של דוד המלך לבין המובן של ימינו, שהם מובנים הפוכים זה לזה.

אולי זה שינוי במוסר, בהשקפת עולם, ביחס לחסיד ולצדיק של החברה שלנו המודרנית.

עוד יותר, מילה "תתמם" אפילו לא קיימת בימינו אלה!  

יְהוָה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי, וּמְפַלְטִי-לִי

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב ספר שמואל, פרק כב, פסוקים ב', ג':

 ב וַיֹּאמַר: יְהוָה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי, וּמְפַלְטִי-לִי.  ג אֱלֹהֵי צוּרִי, אֶחֱסֶה-בּוֹ; מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי,  מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי.

כול התארים אמיתיים, מפני שהשי"ת נמצא שמה באמת, כפי שהוא נמצא בכול מקום.

דוד המלך היה גם נביא

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמואל ב', פרק כג, פסוקים א', ב', ג':

א וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד, הָאַחֲרֹנִים:  נְאֻם דָּוִד בֶּן-יִשַׁי, וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל--מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל.  ב רוּחַ יְהוָה, דִּבֶּר-בִּי; וּמִלָּתוֹ, עַל-לְשׁוֹנִי.  ג אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל:  מוֹשֵׁל, בָּאָדָם--צַדִּיק, מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים.  

לכן, דוד המלך היה נביא כאשר דיבר את השירה הזאת, וזה גם חלק מספר תהילים. לכן, גם ספר תהילים הוא ספר נבואות, לפחות בחלקו.